איתנו זה נגמר – סקירה של נועה הולצר
"אולי אהבה היא לא משהו שעושה איתנו את כל הדרך. היא פשוט באה והולכת, גאות ושפל. כמו שאר האנשים בחיים שלנו."
"אולי אהבה היא לא משהו שעושה איתנו את כל הדרך. היא פשוט באה והולכת, גאות ושפל. כמו שאר האנשים בחיים שלנו."
"אני מעולם לא הפסקתי לאהוב את לנקה, גם לא שהמכתבים שלי חזרו וכשהעיתונים חשפו את מותם של מיליוני יהודים שנהפכו במשרפות לענן-עד שחור."
"יש אנשים שמכירים אותי בתור הבחורה מהספר, ויש אנשים שמכירים את הילדה שהייתי לפני החטיפה. אבל אני לא אף אחת מהן"
"הוא מעולם לא הבין את חוק הטיפה האחת. אם טיפה אחת של דם שחור עושה אותך שחור, אז למה טיפת אחת של דם לבן לא עושה אותך לבן? ואיך יכול להיות שעד עכשיו אף אחד לא הבחין שצבע הדם הוא אדום"?
מי מאתנו לא נאלץ להתמודד עם ילד שמסרב ללכת לישון? הילד דידי מסרב לישון ושום דבר לא עוזר. פאף הג'ירף מגיע לעזרתם של ההורים ומצליח לשכנע את דידי לישון במיטתו. איך הוא עשה זאת?
"אולי הסיכויים שתמצא כל אחת מהנשמות התאומות שלך קלושים, אבל לפעמים יש לך מזל, ואתה נתקל באחת מהן במקרה. ואתה מרגיש בחיבור"
"אנשים טועים כשהם אומרים שהזמן מרפא לב שבור. זה לא תמיד נכון. הלב שלי נשאר שבור. נאלצתי ללמוד לחיות ככה. אני לעולם לא אהיה מסוגלת לבטוח במישהו שאומר שהוא אוהב אותי."
"על רקע הצופרים נשמעו קולות השיגור של מערכת כיפת ברזל, אבל גאיה לא העזה להרים את ראשה ולהביט אל השמיים הכהים. היא מצאה מקלט בגופו של סער, ראשה צמוד לשקע צווארו."
גילי לוין היא צעירה תל אביבית שאין בחייה עניין של ממש. כשהיא מגלה יום אחד שיש בעיר מישהי אחרת בעלת שם זהה לשלה שחיה חיים מסעירים, היא מחליטה להתנסות בכמה דברים חדשים בעצמה.
"לורן מחליט לערוך מסע בלשי פרטי במטרה לאתר את בעלת התיק: הוא בטח קצת משוגע. או רומנטיקן חסר תקנה. או שממש משעמם לו בחיים. ואולי שלושתם יחד."
"האהבה היא לא תמיד יפה. לפעמים את מבלה את כל זמנך בתקווה שזה יהפוך למשהו אחר. למשהו טוב יותר. ואז, לפני שאת שמה לב, את חוזרת לנקודת ההתחלה, שאיכשהו בדרך איבדת את הלב שלך"
"כולם מתים בסוף, אם תהרוג את אשתך, בסך הכל תעשה לה מה שבין כה וכה יקרה לה"