מחבר: נועה הולצר

"תמיד קברתי דברים, גם כשהייתי קטנה, כך שהיה חשוב לבחור את האמצעי המדויק לסילוקו של צ'ארלס. קסם פגום, או כזה שנעשה בו שימוש לא נכון, עלול להפיל עוד אסונות על ביתנו".

"עכשיו אני מתחילה להבין שכאשר בחרתי תמיד בדרך הבטוחה, בזו שציפו ממני לבחור, ויתרתי אולי על יותר מכפי שיכולתי לשער. האם זנחתי בכך גם את מי שיכולתי להיות? האם אי שם לאורך הדרך הזאת של עשיית הדברים הנכונים איבדתי את האני האמיתי שלי?"

רומן ראשית קריאה רגיש וסוחף המספר את קורותיה של ליבי, ילדה חולמנית מכיתה ג' 2, שמתעניינת יותר במה שקורה מחוץ לכיתה מאשר בתוכה.

"כולם תמיד יוצאים מתוך הנחה שתאומים הם החברים הכי טובים. איזה קשקוש. זה כנראה מה שנקרא יחסי אהבה – שנאה: בת' אחראית על החלק של האהבה, אני על השנאה".

"אי אפשר לקחת שני חצאים של דברים שונים ולנסות להרכיב שלם. זה פשוט לא עובד".

כולנו צריכים חיבוק, אבל אולי הדרקונים צריכים אותו יותר? ילד אמיץ יוצא לדרך עם שמיכות רכות וחיבוק חם בכדי ולנסות לאלף את הדרקונים ליד ביתו.

"בלב החורף הבנתי סוף סוף כי בתוכי שוכן קיץ נצחי" – אלבר קאמי.