Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

שירן גבאי דמרי

ב 25 לפברואר 2020 ראיינו בפינתנו #הכר_את_הסופר את הסופרת Shiran Gabbay Demri

 שאלון היכרות:
1. מה הספר האחרון שכתבת?
האחרון שהשלמתי את כתיבתו היה במסגרת העבודה, ביוגרפיה של איש חינוך מראשון ציון שהיה כאן כשהבריטים עוד התאמנו על הדיונות בצריפין. הוא סיפר לי את הסיפור שלו כמו ילד שעדיין חווה את הראשוניות של הדברים והיה ממש כיף לכתוב את זה אחר כך.

2. על מה את עובדת כעת?
במסגרת העבודה עובדת על כמה ביוגרפיות וגם על ספר עיון משפטי. בשאר הזמן עובדת על רומן חדש שעוסק בזוגיות, מיניות, ארוטיקה ועוד דברים שגורמים לי להסמיק.

3. מתי ואיך התחלת לכתוב?
התחלתי בגיל 8 בערך עם שירה, די ילדותית כמובן, ואני לא בטוחה מאיפה בדיוק זה נבע אבל הטריגר היה מחברת מסקרנת שהתגלגלה לידיי ועשתה לי חשק למלא אותה. אחר כך זה כבר ליווה אותי כל הזמן, לפעמים גלש לסיפורים קצרים או לניסיונות לכתוב דברים ארוכים יותר, אבל את הכתיבה המתמידה, העקשנית, כזו שיוצרת יריעה רחבה של ספר, התחלתי בגיל 30.

4. איפה ומתי את נוהגת לכתוב?
בחדר העבודה בבית. לפעמים, כשממש צריכה אוויר, גם בבתי קפה.

5. מתי התחלת לקרוא לעצמך "סופרת"?
ברגע שהתחלתי להרגיש כזו. בהתחלה זה היה ביני לביני אבל די מהר הבנתי שכדי לקבל את הדרייב שצריך כדי להתקדם ולא להישאר במגירה, אצטרך לצאת עם זה מהארון.

6. מה התכונה החביבה עליך בעצמך?
אולי היכולת להשתגע באופן פתאומי ולעשות דברים שטותיים לחלוטין בלי יותר מדי נימוקים.

7. איפה את גרה? ואיפה היית רוצה לגור?
בגבעתיים. הייתי רוצה להמשיך לגור בה, אבל במקום עם יותר מרחב.

8. מלבד המקצוע שלך, באיזה מקצוע היית מעוניינת להתנסות? ובאיזה מקצוע בשום אופן לא?
הייתי רוצה עיסוק מוזיקלי כלשהו, בדגש על שירה. בגיל 30 קיבלתי במתנה מהאחים שלי כמה שיעורי פיתוח קול ואחר כך המשכתי ללמוד את זה עוד תקופה ארוכה. זו הייתה הגשמת חלום כי מאוד רציתי לתת ביטוי למקום הזה בי, אבל עם הזמן הרגשתי שעד כמה שאני אוהבת את זה, זה כנראה יישאר תחביב.

9. מיהו הגיבור/ה הספרותי/ת החביב עליך? ומיהו הגיבור שלך בחיים האמתיים?
כנערה, ממש הזדהיתי עם הולדן קולפילד מ"התפסן בשדה השיפון". תחושת הניכור הזו שהוא הסתובב איתה כלפי העולם, הבדידות שנדמה היה לי שהוא נושא איתו, לא משנה לאן, גרמו לדמות שלו להיות משהו בלתי נשכח מבחינתי. אני די גרועה בלזכור פרטים מספרים, אבל אני כמעט תמיד זוכרת מה ספר שאהבתי גרם לי להרגיש, והספר הזה, והולדן, יותר מכול, פשוט עוררו אצלי הזדהות עמוקה.

אין מישהו אחד כזה. כל התגברות על משהו היא גבורה בעיניי, זה ממש נמצא שם בשורש של המילה, וכל יום של כל בן אדם רצוף בהתגברויות.

10. אילו ספרים יש כרגע ליד המיטה שלך?
"הרשת התרבותית" של נועה מנהיים, "מה שנשאר" של אלי עמיר ו"להשביע את הדרקון" של מאשה צור-גלוזמן.

11. איזה כישרון, נוסף על כתיבה, את חומדת?
בישול, אבל כזה שמגיע מתוך תשוקה. אני מסוגלת להעמיד ארוחות הגונות מאוד אבל שונאת כל רגע במטבח וככל שהזמן חולף אני הולכת ומפתחת סלידה קשה ממנו ואני באמת, מאוד מאוד מודאגת מעתיד המשפחה שלי, אם נחיה יום אחד בדיסטופיה שבה אין טייקאווי או קופסאות אוכל מסבתא.

12. לאיזה חולשה אנושית אין לך כל סבלנות?
יש לי סבלנות לכל חולשה ואין לי סבלנות לאף חולשה. הכול תלוי במידת החיבה שלי לאדם הנושא אותה ולמצב הרוח הספציפי שלי במפגש עם אותה חולשה.

13. מה המוטו החביב עליך?
חיים רק פעם אחת?

14. עם מי היית הכי רוצה לשבת על כוס קפה (חי או מת)?
ללא ספק ליידי גאגא, שאני מעריצה מושבעת שלה ולא מתכוונת להתנצל על זה! פעם, כשניסיתי למצוא דרך להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה בחיים, החלטתי שבכל מצב כזה אכנס לתודעת גאגא ואשאל את עצמי מה גאגא הייתה עושה. אז יכול היה להיות נחמד לשבת עם גאגא וממש לברר איתה את זה.

15. מה המאכל האהוב עליך?
מתלבטת בין קרם ברולה לצנים מרוח בחמאה.

16. מה הספר/ים או הסופרים שהכי השפיעו עליך?
"הרוזן ממונטה כריסטו" של דיומא. הייתי תולעת ספרים מהרגע שהצלחתי לקרוא, אבל זה הספר הראשון שאני זוכרת את עצמי כילדה, פשוט נשאבת לתוכו ושוחה עם הסיפור וחיה אותו. ואני חושבת שכל ספר כזה, עבור כותב, הוא מה שזורע את הזרע לכתיבה בהמשך.

17. מהו רגע השיא בחיים שלך?
אתייחס לשיא המובהק של חיי הספרותיים – שיחת הטלפון מרוני מודן, כשהודיעה לי שהחליטו להוציא לאור את "פרש תורכי ונערה".

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן