איימי ביילור היא ספרנית בסוף שנות השלושים לחייה שמתגוררת בפנסילבניה עם שני ילדיה, קורי בת ה-15 וג'ו בן ה 12.
לפני שלוש שנים ג'ון, בעלה של איימי, נסע להונג קונג בענייני עבודה ולא חזר יותר ואיימי נאלצה לגדל לבד את שני ילדיה ולהתמודד עם כל מה שנשאר מאחור – המשכנתא על הבית, החשבונות וגידול הילדים עם כל מה שכרוך בכך.
יום אחד, כאשר איימי היתה באמצע מסע קניות בעיר, היא נתקלה להפתעתה בג'ון וכאילו כלום לא קרה הוא התנצל על העלמותו וביקש להיפגש עם הילדים.
איימי הזועמת דחתה אותו על הסף אבל לבסוף התרצתה והזמינה אותו לארוחת ערב. הילדים קיבלו אותו בתחילה בהסתייגות אבל לאחר שהקרח נשבר הם הסכימו לבלות בחברת ג'ון למשך שבוע בחופשת הקיץ ואיימי שהתקשתה לשחרר החליטה שאולי הגיע הזמן לחיות.
איימי שיתפה את לינה, חברתה הטובה ביותר, בהתלבטויות שלה לגבי "נטישת" הילדים למשך שבוע ולינה עודדה אותה לצאת אל העולם הגדול ולהתחיל להנות מהחיים.
לאחר שאיימי מגלה אודות כנס של ספרנים בניו יורק, היא יוצרת קשר עם טליה, חברתה מהאוניברסיטה איתה לא היתה בקשר במשך שנים רבות והשתיים מחליטות להפגש בעיר שלעולם לא נרדמת ולבלות כמו שתי רווקות הוללות.
טליה היא אשת עסקים מצליחה שעובדת במגזין מצליח לנשים בניו יורק והיא שמחה לארח את איימי בדירת הרווקות שלה אבל כאשר איימי מגיעה לניו יורק, הכל משתבש לה והאישה שככל חייה היו צפויים וידועים מראש והדבר הכי מסעיר בחייה עד כה היה להכין ארוחת ערב לילדיה, מגלה שיש עולם שלם שם בחוץ שמחכה רק לה ולפעמים תוכניות, טבען להשתבש.
איימי מגלה שהיא נהנת להיות רווקה, לגלות דברים חדשים, להכיר אנשים חדשים ואף גברים חדשים, להחליף את הטרנינג שלה בבגדים יותר אלגנטיים ולהנות מכל השפע שיש סביבה אבל מה יקרה כאשר החופשה תסתיים והיא תצטרך לחזור לילדיה ולשיגרה שלה?
את הספר הזה שמעתי באנגלית דרך הקינדל שלי ונהנתי ממנו כל כך, מצאתי את עצמי מחייכת הרבה ומזדהה עם כל מה שעבר על איימי. הסיפור שלה יכול לדבר אל הרבה אמהות שחייהן נעצרו ברגע אחד כאשר הן איבדו את עצמן בדרך, בזמן שגידלו את ילדיהם לבד.
איימי עוברת סוג של משבר וגם אני עברתי אותו כאשר התגרשתי בגיל ארבעים ופתאום נזכרתי שמעבר להיותי אמא ורעיה, אני גם אישה שמתגעגעת לבלות עם חברות, לשמוע מוזיקה טובה, לקרוא ספר בשקט, לטוס לחו"ל ולצאת מאזור הנוחות שלה.
אהבתי את האומץ של איימי להגשים את עצמה, לאהוב ולהיות נאהבת, ולא לפחד לעשות מה שהיא אוהבת בלי להרגיש רגשי אשמה לגבי ילדיה. כל אמא חייבת מידי פעם פסק זמן לעצמה כדי להיות אמא טובה יותר ומסופקת יותר – אני ממש מקווה שיום אחד הספר הזה יתורגם לעברית וגם אחרים יהנו ממנו כמוני.
קריאה מהנה.
