הנרייטה (הן) ולויד הם זוג נשוי ללא ילדים שזה לא מכבר עבר להתגורר באחד הפרברים מחוץ לבוסטון.
כשהיתה הן בקולג' היא אובחנה כסובלת מהפרעה דו קוטבית (בי פולר) לאחר שהאשימה את אחת הנערות שלמדו איתה בניסיון לרצח.
מאז עברה הן מספר אפיזודות לא נעימות והאחרונה היתה כאשר לפני שנתיים, שכן שלה ושל לויד, סטודנט בשם דסטין מילר נרצח יום אחד והן החלה לפתח אובססיה כלפי מותו של דסטין ולחקור לבד מה גרם למותו.
הן ולויד החליטו לפתוח דף חדש ולעבור דירה ובמסיבה שערכו השכנים הם הכירו את מתיו ומירה דלומור, זוג נשוי כמותם שאין לו ילדים.
מירה מזמינה את הן ולויד לארוחת ערב ובזמן שהם עורכים שיחת חולין והן מספרת לזוג החדש שהיא אמנית ומאיירת בספרי ילדים, מירה עורכת לה סיור בבית.
כשהן נכנסת לחדר העבודה של מתיו היא מגלה לפתע גביע זכייה בתחרות, את הגביע הזה היא מכירה היטב, הוא היה שייך לדסטין מילר ונעלם ביום שבו הוא נרצח.
הן ההמומה מתחילה לחשוד מיד במתיו ולעשות אחד ועוד אחד, מתיו הוא מורה להיסטוריה בתיכון המקומי, היכן שגם דסטין למד ורוב הסיכויים שהכיר את דסטין אבל למה שירצח אותו? האם הן שוב מאבדת את שפיותה?
לאחר סיום המפגש, הן לא רגועה, היא חייבת לראות שוב את הגביע ולמחרת נפגשת עם מירה בביתה באמתלה שהיא רוצה לקחת ממנה רעיונות לעיצוב הבית, הן חייבת לראות שוב את הגביע.
אבל כשמירה מובילה אותה לחדר העבודה של מתיו, היא מגלה שהגביע כבר לא שם, יתכן שמתיו הרגיש שהיא יודעת משהו והעלים אותו?
הן מחליטה לשתף את לויד בחשדות שלה והוא מקשיב לה אבל חושב שהכל זה צירוף מקרים אחד גדול ועדיף שהן תניח לכל העניין ותמשיך בחייה.
מתיו שגדל בצילו של אב בוגדני שמירר את חייה של אמו האומללה גדל להיות פמיניסט מובהק ולוחם צדק כשזה נוגע לנשים אבל האם הוא מסוגל ללכת עד כדי כך רחוק ולרצוח? ככל שהן חוקרת יותר לעומק, העניינים רק
הולכים ומסתבכים והיא עלולה לסכן את חייה שלה ואת חיי הקרובים לה ביותר.
העלילה נעה בין דמותה של הן לדמותו המצמררת של מתיו. לספר הקשבתי באפליקציית Scribd והייתי מרותקת כמו שלא הייתי מרותקת למותחן פסיכולוגי מזה המון זמן.
בכתיבתו של הסופר פיטר סוונסון התאהבתי כאשר קראתי את ספרו המושלם: "רצח ראוי", מאז קראתי עוד שני ספרים שלו שתורגמו לעברית "כל הפחדים בעולם" ו"כל השקרים היפים" אבל הם לא הצליחו להפתיע אותי
כמו הספר הזה. לפיטר יש את היכולת לגרום לקוראיו להרגיש אמפתיה כלפי דמויות הרוצחים שלו ואני חייבת לציין שהספר הזה כל כך הפתיע אותי בסוף, לא ציפיתי בכלל שככה הדברים יתגלגלו וגם אחרי שסיימתי את
הספר המשכתי לשחזר מה היה שם בעצם וכל העלילה רצה לי בראש – שזה מבחינתי אינדיקציה לכך שקראתי ספר מתח מצוין ומתעתע! מי שקורא ספרים באנגלית שיעוף לקרוא את הספר הזה.
קריאה מהנה.
