Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
88
קטגוריה:
סוגה:
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 192
גבר שצריך להרוג אריה לפני שיוכל להתחתן, אישה שחולמת אסונות לפני שהם מתרחשים, מרגל שכלוא בסיפור הכיסוי שלו, נהג רכבת שנשים מתאבדות על מסילותיו, אישה שפוגשת את אימהּ המנוחה בבית קפה, אח שמשחזר את אחיו המנוח בתוכנת מחשב - אלה רק כמה מהגיבורים בפרוזה הייחודית של סיון שיקנאג'י. 88 מילים – זה הכלל. לפניכם 88 סיפורים שכל מילה בהם מדודה, אין שום משפט מיותר. עם האתגר הצורני הזה שיקנאג'י יוצרת נרטיבים עגולים, משובצים באבחנות על העולם, על זוגיות, על הקרובים לנו ועל אובדנם, וממחישה בכך את מעגל החיים האינסופי. סיון שיקנאג'י – סופרת, משוררת ותסריטאית. בוגרת ומרצה במכללת מנשר. ילידת אילת, 1983. עד כה פרסמה חמישה ספרים, תיבת נח (עברית, 2013), ההגדה הראשונה שלי (עצמית, 2014), השף פקיניו (עצמית, 2015), מאין לך אהבת החורף הזאת? (פרדס, 2015, זוכה פרס שרת התרבות ליוצרים בתחילת דרכם)  ואורב (עצמית, 2019). סדרת הטלוויזיה שכתבה, כדברא, זכתה בפרס האקדמיה לסדרת הנוער הטובה ביותר (2018). ב-2018 זכה סיפורה אנרגיה קינטית בתחרות בינלאומית לפלש-פיקשן, ובעקבותיו נכתב הספר 88. בעבור 88 זכתה בפרס הקרן ע"ש יוסף קמפוס (2019). זהו ספרה השישי.

יש ספרים שאין לי מה להוסיף על התקציר שלהם, כי בתקציר כבר יש הכול. כך זה גם בספר הזה, כל מה שאוסיף על התקציר רק ייגרע. אבל אומר רק דבר אחד, בספר הזה תוכלו למצוא סיפורים על הכול.

ההיתקלות שלי עם הספר הייתה כזו, חיפשתי ללקוח ספר בחנות, על אחד המדפים. פתאום בזווית העין ראיתי משהו צהוב מבצבץ, הוצאתי אותו והתאהבתי, כמה התאהבתי? קראתי אותו בשקיקה באותו רגע. (טוב בסדר, קודם עזרתי ללקוח, ורק אז התחלתי בקריאה) בכלל לא הפריע לי שיושב לו עוד ספר מולי, ושהפרק, שעצרתי בו באמצע עם כניסת הלקוח, מחכה לי שאמשיך לקרוא בו.

אז מה כ"כ מיוחד בספר הזה? הוא ממוקד, הוא התמצית של התמצית, והמילים בו (88 סיפורים עם 88 מילים בדיוק) נבחרו בקפידה תהומית, כל כך תהומית שכל מילה חודרת ללב ונוגעת במקומות הנכונים. אם הייתי מגניבה יותר, הייתי מנסה לכתוב את הסקירה הזו ב88 מילים, אבל לספר הזה, עם המילים המדודות, מגיע הרבה יותר מילים בשביל לתאר אותו. בקריאה בו בכיתי מסיפור אחד, ושנייה אחרי זה כבר התחלתי לצחוק מסיפור אחר, מין רכבת הרים רגשית שכזו. מצאתי את עצמי בכל כך הרבה סיפורים, ואני יודעת שאין אדם שלא ימצא את עצמו לפחות בסיפור אחד.

אני לא חובבת סיפורים קצרים, ובעיקר לא חובבת של אסופות, אבל למרות שכל סיפור עומד לעצמו, משהו בספר הזה הוא אחד, זרימה ממושכת של מילים. משהו בכתיבה של שיקנאג'י (ושהשם לא יטעה אתכם, כי זו ספרות מקור עברית) הזכיר לי את הרוקי מורקמי. משהו במרקם הסיפורים, ובקצב שלהם היה דומה לסיפורים הקצרים (שלעומתם הסיפורים פה הם נדמים לי כעת כארוכים) של מורקמי.

הספר מתאים לכל מי שאוהב את המילה הכתובה, רציתי לצלם לי ממנו כל כך הרבה סיפורים, ולחרוט אותם בראשי לעת צרה. הספר נקי חוץ מאיזו מילה פה ושם, ואני בטוחה שכל אדם יכול לחוות אותו אחרת, כי כל סיפור מיועד לכולם.

שורה תחתונה: אם שופטים ספר לפי הכריכה, מגיעים למקומות מופלאים!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן