כשיש מטרה, כבר מוצאים את הדרך.
הספר מתאר את זיכרונותיו של זאב גיברמן (המכונה וולקה) שנולד בעיירה קטנה בשם קורוסטישב שבאוקראינה.
זאב נולד לתוך סיפורי המלחמה והגבורה של הדוד שלו שמואל, ורק בבגרותו הוא הבין שחלק מהסיפורים הם גוזמאות פרי דמיונו של הדוד.
כשברקע פרצו פוגרומים והשנאה כלפי היהודים הלכה וגברה, בני המשפחה חוו טרגדיה אישית משל עצמם כאשר חיה, אחת מבנות המשפחה, נרצחה לאור היום.
הכסף החל להעלם והרעב הפך להיות כבד ואז גם נפטרה בת נוספת במשפחה ממחלה קשה, לאט לאט רוחה של המשפחה החל להישבר וגם האמונה שלהם באלוהים החלה להתרחק מהם.
כשטרגדיה רדפה טרגדיה במשפחה, החליט יום אחד זאב בן ה 19 בעצתו של אביו, לעזוב את רוסיה ולעבור מסע לא פשוט שיקח אותו לארץ ישראל, שם הוא האמין, התיישבו בני עמו ללא פחד מפני אנטישימיות ושנאה.
זאב הותיר מאחור את בני משפחתו ואת זכרונות ילדותו ונסע אל עבר הלא נודע.
הוא עבר תלאות וטלטלות רבות כשהוא רועד מקור וסובל מרעב, אך הוא נעזר בטוב לבם של אנשים זרים שנקרו בדרכו.
זאב ידע שללא תעודות מזויפות הוא לא יצליח להגיע רחוק ולעזור לעצמו ולבני משפחתו לעלות לישראל, הוא היה זקוק לעזרתו של בן אדם אחד שעקבותיו נעלמו וכך קרה שהתוכנית שרקם בראשו הובילה אותו למקומות שונים ממה שתכנן והגורל הפגיש אותו עם אנשים זרים שעזרו לו.
זאב עבר שבעה מדורי גיהנום של סבל ונפל לידם של נוכלים ואנשים רעים אבל בתוך כל הרוע הזה היו גם רסיסים של תקווה בדמותם של אנשים טובים ולא פעם הישועה שלו הגיעה ממקומות בלתי צפויים.
האם יצליח זאב להגשים את חלומו ולהגיע לארץ הקודש?
בספריה של הסופרת צביה גולן נתקלתי לראשונה כשקראתי את ספרה המרגש דממת הספק.
הספר הזה מתאר אומץ לב של בחור צעיר ותמים שהיה מוכן לעשות הכל כדי להשלים את המשימה הכמעט בלתי אפשרית שלקח על עצמו ועלילת הסיפור מוכיחה שלמרות כל מה שזאב עבר ולמרות שהוא כמעט איבד את האמונה שלו, אלוהים לא עזב אותו לרגע ושמר עליו גם ברגעי השפל (או כמו שאומרת חברתי צופי: אלוהים חונק אבל לא הורג).
זאב עבר סוג של יציאת מצרים אישית משלו בגוף ובנפש וכמעט איבד צלם אנוש, אתגרים רבים ניצבו בדרכו אל עבר מטרתו אבל הוא המשיך לנוע קדימה על אף הקשיים.
הסתקרנתי לגלות פרטים נוספים על דמותו של זאב כי אחרי שסיימתי את הספר הבנתי שהספר מבוסס על סיפור אמיתי, אין ספק שדמותו המיוחדת היתה מרגשת ומעוררת השראה.
קריאה מהנה.
