תקתוק בקומה למטה – סקירה של שרון בצלאל

פול וקנת היו חברים לעבודה שדאגו אחד לשני ובילו לא מעט זמן יחד. לילה אחד כשפול חוזר מבילוי, הוא מזהה את מכוניתו של חברו הטוב נוסעת לפניו והוא מרגיש שמשהו לא בסדר. צורת הנהיגה שלו חשודה, משהו קרה לו, אולי הוא זקוק לעזרה? פול עוקב אחרי קנת ולבסוף ששניהם עוצרים ומדברים, פול רואה משהו שהיה מעדיף שלא היה רואה. המפגש בניהם מסתיים באופן מפתיע והסיפור ממשיך שמונה חודשים לאחר מכן…

פול ממשיך בחייו, מנסה להתאושש מהטראומה שעברה עליו ואילו קנת מאחורי סורג ובריח. פול הולך למטפלת מקצועית, הוא סובל מסימטומים של פוסט טראומה. יש לו סיוטים בלילה ופחדים בנוסף לפציעה גופנית שעבר. פול מחליט שכדי לנסות לסגור מעגל ולהתמודד עם הטראומה, הוא רוצה לחקור על קנת לעומק ואולי כך ישתחרר מהסיוטים שלו.

שארלוט, אישתו, תומכת בו מקיר לקיר. היא סובלת את העלמויות הזכרון, היא סובלנית כלפיו וכמובן שמכילה אותו שהוא חווה סיוטים. לאור העובדה שפול רוצה לחקור ולתעד את קורותיו של קנת, היא עושה לו הפתעה וקונה לו מכונת כתיבה ישנה. בבעיה מתחילה שפול מתחיל לשמוע את התקתוקים של המכונה בעיקר באמצע הלילה כשאף אחד לא משתמש בה. מה זה יכול להיות?

כחלק מהטיפול, פול מגיע לאנה שמנסה לעזור לו להתמודד עם הטראומה שעבר ועם ההשלכות שלה. אנה היא בחורה צעירה יחסית שמקבלת את המטופלים שלה בקליניקה שצמודה לביתה, שם היא גרה עם אביה שהזקנה השתלטה עליו. אמנם יש לה ולקליניקה תפקיד משני בסיפור אבל תפקיד חשוב. אנה מנסה ככול יכולתה לעזור לפול ואף מעורבת יותר מכפי שהיתה אמורה להיות מעורבת, היא עושה ככול יכולתה לעזור לו.
קורים לפול דברים שמטרידים את מנוחתו, נראה כאילו איבד את השפיות ואינו מחלים לגמרי מפגיעת הראש שקיבל באותו הלילה. פול לא מוותר, רגע אחד הוא משוכנע שהוא הוזה ורגע אחד הוא יודע שמשהו משחק לו בראש.

מה באמת קורה? האם פול הוזה? מי עומד מאחורי התיקתוקים של מכונת הכתיבה אם בכלל?

הסיפור נבנה לאט לאט ומהר מהר באותה נשימה. ברקלי טווה עלילה נדבך על נדבך אבל בקצב מסחרר שלא מרפה מהקורא. קראתי את הספר בפחות מיומיים מאחר והתקשתי לעזוב אותו. נהנתי כל כך מהספר, הוא סיקרן ומתח אותי, הוא כתוב נפלא כמו שרק ברקלי יודע לכתוב, אל תפספסו אותו!

על כריכת הספר יש ציטוט של בוקליסט שמתאר בצורה מדוייקת את הספר: "ברקלי בונה שכבות של מסתורין במלאכת מחשבת, אשר לא משאירה ברירה אלא להפוך את הדפים נשימה עצורה".