Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
תפילות נלחשות
קטגוריה:
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 340
האם האהבה יכולה לרפא את החתכים העמוקים ביותר? נשמה מעונה פוגשת משפחה פגומה... גבר בודד, אלמנה, ילד ללא כבלים, ילדה שבורה... האם ארבעתם יצליחו לרפא זה את זה? או שהפחד מפני הלא נודע ותחושות האשמה המכבידות של העבר יפרידו ביניהם? תפילותיה הנלחשות שוברות אותי... בלילות, כשהיא נכנסת לחדרה לישון, אני מצמידה את אוזני לדלת ומקשיבה לתחינותיה הצובטות את הלב. מילותיה מייסרות את ליבי המחלים, אבל אני נוצרת כל שבר צליל, מפני שרק אז אני שומעת את בתי היפהפייה מדברת. מאז מותו של אביה לפני שנתיים, היא השתתקה והתכנסה בתוך עצמה. באנו לעמק קאט כדי שנוכל להתחיל מחדש, כדי שזה יהיה המקום שבו משפחתי ואני נוכל להחלים, אבל אנחנו מוצאים שם הרבה מעבר לכך. צלקות פוגמות בגופו. כאב ריסק אותו לרסיסים... לפני ארבע שנים איבדתי את שני הדברים החשובים לי ביותר בעולם. הם נקרעו מבין זרועותיי בדרך הכואבת והאכזרית ביותר. מאז אני מסתגר ומעדיף להתרחק מהמבטים המרחמים  ומלחשי השמועות. הכול השתנה כשהיא וילדיה התפרצו לחיי. זו הייתה טעות ואני לא ראוי להם, אבל עתה, כשהם כאן, אני לא בטוח שאוכל לשחרר אותם.

כל אדם מתמודד עם אבל או קושי בדרך אחרת. אחד יכול להתכנס בתוך עצמו ולבנות חומות גבוהות מסביב והשני ירצה דווקא לטרוף את החיים… אני חושבת שרצוי שכל אחד יתמודד בדרכו שלו אך הכי חשוב שהוא יהיה מאושר.

 

ויל היה אהובה של גוון עוד מהתיכון. אהבה גדולה היתה בניהם, אהבה שהובילה למשפחה ושני ילדים מקסימים. יום אחד כשביתם קלסי היתה בת שש, ויל עלה לחדרה של קלסי להביא לה את הדובי והוא נפל ומת מכשל לבבי. קלסי עלתה לבדוק להיכן הוא נעלם ומצאה אותו שוכב בחדרה, מת.

חייה של המשפחה נהרסו, האבל היה כבד ונשוא וקלסי לקתה באילמות סלקטיבית, היא הפסיקה לדבר. לאחר תקופה גוון החליטה שהם צריכים התחלה חדשה ועברו לעיר אחרת כדי להתחיל חיים חדשים, אולי הזכרונות יטשטשו והטראומה תהיה פחות קשה.

אלכסנדר היה גבר גדול ומרשים כשצלקות עיטרו את פניו ואת פלג גופו העליון. הוא לא נשא רק צלקות על גופו, הוא בעיקר נשא איתו צלקות על נפשו כשאיבד את משפחתו היקרה בתאונת דרכים קטלנית שעליה לא רצה לדבר. הוא היה סגור, לא דיבר עם איש וכולם רק דיברו עליו ועל מה שכביכול מרגיש. הוא לא נתן לאף אחד להתקרב אליו, הרבה חומות היו מסביבו.

עד ש… גוון עמדה לפניו בסופרמרקט ולא היה לה איך לשלם מאחר ושכחה בטעות את הארנק בבית. ספק רצה לעזור לה, ספק הוא מיהר, הוא שילם בעבור המצרכים שלה וסרב לקבל ממנה כל כסף ולתת לה את הפרטים שלו. היא מצאה חן בעיניו וכמובן שהוא מצידו לא העז לעשות כלום, הוא יצא מהחנות והלך מבלי לדעת מיהי.
ממש למחרת, השתוללה סופת שלגים קשה. הוא התרווח במרפסת של הבקתה שלו עם שוקו חם ושמיכה עד שראה מרחוק רכב תקוע בתעלה. מי הגאון שנוהג במז האויר הזה???
הוא ממגן עצמו מהסופה ויוצא אל עיקול הכביש כדי לנסות לעזור. ניחשתם נכון, זו גוון שהכיר אתמול בסופרמרקט, היא ושני הילדים הקטנים שלה קופאים מקור במכונית שתקועה לצד הדרך.
מפה לשם, הוא לוקח אותן איתו לבקתה שלו עד שהסופה תרגע, אין לו שום ברירה אחרת.

בתחילה זה היה מוזר. הוא לא רגיל להיות בחברת אנשים, בטח לא במגרש הפרטי שלו ובטח לא בחברת ילדים ואישה מיוחדת כמו גוון. עבר הרבה זמן, יותר מידי זמן, הוא מתגעגע למה שאיבד.
מהר מאוד המחסומים נפלו והוא נשבה בקסמיה של גוון ושל הילדים המקסימים. גוון מספרת לו את סיפורם ומבקשת לשמוע את סיפורו. אם הם תקועים לכמה ימים יחד, לפחות שיכירו אחד את השניה.

זהו, עוצרת פה!
אל תחשבו שזה עוד רומן רומנטי סטנדרטי, זה אחד מיוחד ומרגש. כמה שנהנתי מהעלילה המרגשת שהיתה פה, כמה שנהנתי מהדמויות הפצועות שמצאו נחמה האחד בשניה, כמה שנהנתי מהכתיבה בטוב טעם…
אני לגמרי פה להמליץ. זהו ספר ראשון של הסופרת שאני קוראת, כבר מחכה לקרוא נוספים שלה.

אהבתי לקרוא על התהליך הארוך והמיוחד שעברו הגיבורים. כמה כאב בכל צד, כמה קושי, ליבי נכמר אבל הם עברו דרך לא מבוטלת, גדלו והתפתחו וזה מה שהיה מקסים בעיני בספר הזה.
פשוט תקראו!

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן