Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
תל אביב, הונג קונג, תל אביב
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 300
אישה יוצאת למסע. אישה בשלה, במיטב שנותיה. "עומד להגיע שינוי. ברוריה ממתינה לו בלי הזחיחות והתמימות של הנעורים, בתחושה של אחריות מלאה. היא מוכנה ושמחה לקראתו, גופנית ונפשית. פתוחה לחבק ולאמץ אליה כל מה שיבוא, ללא חשש או רתיעה, בטוחה שתוכל להתמודד עם כל תפנית". כך היא מרגישה לפני צאתה. ברוריה גינזבורג, פרופסור בעלת מוניטין לשיקום ילדים אוטיסטים, נוסעת להונג קונג לראשונה בחייה, לכנס מקצועי בין-לאומי. היא תציג בו את הגישה השיקומית שפיתחה ואת התוצאות הנפלאות שהיא משיגה. תחושת החופש וההערצה שמורעפת על ברוריה בכנס מפתות אותה לראשונה בחייה שלא להתייחס למה שקורה לאיש מלבדה. היא יוצאת לבילוי בעיר ההימורים מקאו עם יותם אבני, ובדרך חזרה הם מעורבים בתאונת דרכים. יותם נפצע, וברוריה יושבת ליד מיטת בית החולים ומסייעת לו לחזור להכרה. כשברוריה חוזרת ארצה, היא מתבשרת כי אימה נפטרה ומתייסרת על שלא הספיקה לבשר לה על הגשמת חלומה - הניצחון הגדול בכנס. בתוך האבל הגדול ברוריה נזכרת במעטפה שאימה הפקידה בידיה לפני הנסיעה, תוך שהיא ממלמלת שזה "לאחרי". במעטפה היא מגלה סוד המשנה לחלוטין את התייחסותה לחייה. חנה אלג'ם, ילידת 1945, נשואה לאיזי משנת 1965, אמא לשלושה וסבתא מתמוגגת לחמישה. בעברה עבדה כמחנכת וכמורה בחטיבת הביניים ואחר כך סייעה בהקמת עמותה לשיקום ילדים נכים מלידה וניהלה מרכזי שיקום ברחבי הארץ. תל־אביב־הונג־קונג־תל־אביב הוא ספרה השני. קדם לו "חיים-סודות גלויים" (2015), אוטוביוגרפיה וסיפור שיקום בנה שנולד משותק מלידה. חנה נפטרה באוקטובר 2021 לאחר אשפוז ממושך בבית חולים. הוצאתו לאור של ספר זה הושלמה לאחר פטירתה.

 

ברוריה לא רצתה להיות אמא, היא רצתה להיות פרופסור שעוזר לאמהות. לא סתם אימהות, אימהות שיש להן ילדים על הרצף האוטיסטי.

ברוריה התחתנה כשהיתה בת שלושים וחמש, היא התחתנה עם בני, פרופסור גם הוא, רק להיסטוריה. היא גידלה איתו יחד את ילדיו המתבגרים עד שעזהו את הבית, היא לא רצתה ילדים משלה. היה לה חשוב להתרכז בעצמה, להיות שונה מאמא שלה ולהיות עצמאית וחזקה, להגשים את עצמה.

ממש בבוקר הטיסה שלה להונג קונג, לכנס הכי חשוב בקריירה שלה, שם אמורה היתה לשאת את נאום הפתיחה שלה, בעלה נפל ונחבל בראשו. היה קשה לה להפרד ממנו אבל כמובן שהיא המריאה אל עבר הפסגה המיקצועית שעליה חלמה.
הטיסה עברה בשלום מלבד כיס אויר שהקשה עליה. היא פגשה בטיסה, ממש במקרה את רובי, דמות מעברה הרחוק, מישהו שהיה בניהם יותר מנושא אחד שלא נסגר.

הנאום שלה עבר בהצלחה יתרה, הוא היה הנאום הפותח של הכנס, היא קיבלה מחמאות מקיר לקיר. הימים שעברו עליה בכנס לא היו בדיוק הימים שציפתה להם. במקום להתרכז בכנס המקצועי אליו נסעה אנשים שפגשה בו, שיחות שניהלה בו, הרפתקאות שקרו לה גרמו לה לחשוב על חייה. היא נזכרה בילדות שלה, בגידול הטוטאלי של אמא שלה, באהוב הראשון שלה שהציע לה נישואים אחרי הצבא וגם בהחלטה שלקחה כשבחרה לא להיות אמא.

האם היא היא שלמה עם כל ההחלטות שלקחה בחייה?

המון מחשבות והרהורים ליוו אותה גם על הקשר שלה עם בעלה בני שמחכה לה בארץ ושמתרגש לקראת חזרתה.

הונג קונג, תל אביב, הונג קונג הוא ספר שנקרא בשטף, בשלוק. הוא כתוב יפה, הוא סיקרן אותי, אהבתי את ההרהורים של הגיבורה באשר לדרך שבחרה ללכת בה ונהנתי לקרוא על סיפורים מהעבר שהוסיפו לדמותה.
היה משהו קטן בעלילה שאני מודה שלא הצלחתי להתחבר עד הסוף, אבל כן יכולה לספר שנהנתי מקריאתו של הספר. כתוב יפה ומסקרן.

קריאה מהנה!

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן