גריי לנגטרי חיה חיים רגילים בסך הכל, עד לפני שמונה חודשים. אמא שלה התמנתה לראשות ממשלת בריטניה – והן עברו שתיהן למעון ראש הממשלה הרשמי ברחוב דאונינג מספר 10. מאז, גריי מלווה בשומרי ראש, מצלמות והרבה ביקורת. אם זה לא מספיק – היא עוד מתמודדת עם גירושי הוריה והנישואים החדשים של אמא שלה. אחרי שצילום של גריי שיכורה מחוץ למועדון מגיע לעיתונים, שומרי הראש שלה מוחלפים בצוות צעיר יותר, ובעקבות כך היא מגלה שקיים איום ממשי על חייהן של אמה ושלה. נסיונות ללמוד עוד על האיום מובילים למבוי סתום, וגריי מוצאת את עצמה מתחברת עם ג'ייק מקינטייר – בנו של האויב הפוליטי של אמה. האם הוא יצליח לעזור לה? האם היא בכלל יכולה לסמוך עליו?
"מספר 10" הוא הספר השישי בסדרת תיכון לילה – אבל הוא לא קשור באופן ישיר לספרים הקודמים בסדרה. סוג של ספין-אוף. אני לא קראתי את הספרים הקודמים כך שזו הייתה ההתנסות הראשונה שלי עם הסדרה ועם הסופרת.
העלילה בספר מפותלת ומגיעה אלינו בקצב מהיר מאוד. חלק מההתרחשויות "מתגלגלות" וחלק מהן גריי יוצרת בעצמה – אבל תמיד קורה משהו מעניין. גריי היא דמות קלאסית של נערה מרדנית, וכחלק מזה היא עושה לא מעט דברים שהיא לא אמורה לעשות. למרות זאת, העלילה יחסית אמינה ולא הרגשתי הפרזה בהתמרדויות שלה ובתוצאות שלהן.
הספר מתרחש בלונדון והניסיון של גריי להבין את הסכנה שמאיימת עליה מוביל אותה לשוטט בעיר. כמכורת לונדון נהנתי לצלול לאווירה האפרורית ולקרוא על האתרים המוכרים ועל המנהרות (האולי תיאורטיות) שמקשרות ביניהם עבור בכירי הממשלה. העלילה עצמה מעניינת ומותחת בהתאמה לקהל היעד. אהבתי את מערכות היחסים השונות שיש לגריי בספר – עם אמה, חברתה הטובה, שומרי הראש החדשים, וגם עם ג'ייק. כל אחת מהן מציגה צד אחר של גריי, תורמת להיותה דמות עגולה וגם לקידום העלילה.
בספר היו כמה נקודות טכניות שהפריעו לי – על כריכת הספר כתוב "תיכון לילה – מספר 10" וכך גם בעמודי הכותרות. אך מהרגע שהספר מתחיל, הכותרת העליונה בדפים השמאליים היא "תיכון לילה 6". בשפת המקור הספר לא ממותג כחלק מהסדרה – ואני חושבת שבמקרה שלנו זה יוצר בלבול. מצאתי גם אי אחידות בפרטים (כשמדובר על גירושי הוריה של גריי, פעם אחת כתוב שהיא הייתה בת 12 ופעם אחת כתוב שהייתה בת 13), וביטויים שתורגמו פשוטו כמשמעו במקום ביטוי מתאים בעברית. מכיוון שמדובר בעניינים טכניים הם פחות משפיעים על הסיפור, ולמרות שהם הפריעו לי הקריאה בספר הייתה שוטפת ומהירה.
לסיכום, "מספר 10" הוא ספר נוער – מתח שמתאים כבר לנוער צעיר. בניגוד לספרים הקודמים בסדרה, הוא לא מכיל תיאורי מין או אלימות, וכן מכיל עלילה מעניינת ומותחת באווירה אפלולית. אני בהחלט ממליצה עליו לאוהבי הז'אנר.
