Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
תגידי שאת שלי
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 488
איפה עובר הקו בין תקווה ובין טירוף? שלוש נשים: אחת המאמינה שהיא מצאה את בתה האובדת, אחת המבועתת מכך שהיא עומדת לאבד את ילדתה, ואחת הנחושה לגלות מי היא באמת. סטלה ווידסטראנד היא פסיכותרפיסטית נשואה באושר ואמא לילד בן שלוש עשרה. אבל כשאישה בשם איזבל מגיעה לקליניקה שלה לצורך טיפול, חייה השלווים של סטלה מתחילים להתפורר. תגידי שאת שלי הוא מותחן פסיכולוגי מצמרר על אשמה, על יגון, ועל האיזון העדין בין אהבה ואובססיה.

סטלה חשבה שהיא קברה את העבר שלה עמוק באדמה. מסתבר שהיא רק חשבה...

סטלה היא פסיכותרפיסטית שמטפלת במטופלים רבים בקליניקה הפרטית שלה. היא נשואה באושר, אמא לילד ומנהלת חיים מאושרים ושלווים עד שאיזבל נכנסה לחייה. היא לא חשבה למצוא אותה דווקא שם...
איזבל היא סטודנטית שמגיעה לקליניקה לעזרה בהתמודדות שלה עם מות אביה. היא נשארה בעולם ללא משפחה אך עם חברות טובות שהיו כל עולמה.
עכשיו נחזור אחורה בזמן...לסטלה היתה תינוקת קטנה ששמה היה אליס. סטלה הרתה בגיל מוקדם לבר שלה מהתיכון, לדניאל. שלושתם יצאו יחד לחופשה חלומית שלה חיכו, הם רצו להיות ביחד, שלושתם כמשפחה. סטלה ודניאל השאירו את אליס בעגלה רק לרגע. כשחזרו, מצאו את העגלה הפוכה ואת אליס בלעה האדמה. כמובן שלסטלה היה קשה להשלים עם האובדן, היא התאבלה על ביתה הרכה וזיכרונה לא מש מליבה כל השנים הללו.
איזבל מצטרפת לטיפול הקבוצתי בקליניקה של סטלה וסטלה בטוחה שהיא מצאה את ביתה האובדת.
סטלה מתחילה לחטט בעבר ולנסות למצוא פרטים נוספים על החקירה שלא העלתה דבר. היא בטוחה שאיזבל היא ביתה האובדת.
אף אחד לא מאמין לסטלה כשהיא כבר מספרת שאיזבל היא ביתה האובדת, כולם חושבים שמחלת הנפש שלה חזרה ואילו סטלה נחושה מתמיד למצוא את ביתה האהובה שלא זכתה לגדל אותה.
הסיפור מסתבך כשסטלה הופכת להיות התרפיסטית של איזבל וסטלה מתחילה לעבור את הגבול...

האם משהו יאמין לתיאוריה של סטלה? האם איזבל היא ביתה האובדת של סטלה? איך יגמר הסיפור?

הכתיבה נעמה לי מאוד. היא זרמה, התיאורים היו מפורטים וגרמו לי להרגיש ממש עם הגיבורות. העובדה שהסיפור סופר מנקודות המבט השונות של הגיבורות הפכה את הסיפור לשלם וברור. התחברתי במיוחד לדמותה של סטלה. כאבתי את כאבה והרגשתי את התסכול שלה בכך שניסתה שמזהו יקשיב לתיאוריה שלה על ביתה האובדת.
אמנם לא מדובר בספר מתח מובהק, אבל בשורה התחתונה התקשתי להניח אותו מהיד ורק חיכיתי לחזור לקרוא בו. הסקרנות הרגה אותי, לגלות מיהי באמת איזבל.

אהבתם? שתפו!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן