זהו סיפור על ניצחונה של האהבה.
אהבה בין אחיות תאומות שהופרדו.
אהבה בין הורים לילדים
ואהבה בין בני זוג.
הסיפור בספר מוצג דרך עיניהן של שלוש דמויות מרכזיות. הרפר, טביתה ואיינסלי.
הרפר וטביתה הן תאומות זהות. נושקות לגיל הארבעים, דומות כמו שתי טיפות מים במראן אך שונות לחלוטין באופיין.
איינסלי הינה בתה המתבגרת והמורדת של טביתה.
כאשר הרפר וטביתה היו בנות שבע עשרה וחצי, הוריהן התגרשו והכריחו אותן לבחור מי הולכת עם אבא ומי הולכת עם אמא. שתיהן רצו עם אבא. בילתי אפשרי. הנושא הוכרע על ידי המשחק אבן נייר ומספריים.
טביתה הלכה עם אימה אלינור, ושתיהן עברו לאי הסמוך והרפר נשארה עם אביה בילי באי בו התגוררו.
וכך נוצר הקרע הראשון בין התאומות שעד אותו רגע היו מחוברות, אוהבות והחברות הכי טובות וגם תחילתו של השינוי באופיין.
הרפר שגדלה עם אביה הייתה נפש חופשיה. לא ממש דופקת חשבון. מתלבשת איך שבא לה. הולכת אחר הלב ועובדת בעבודות משתנות.
טביתה לעומת זאת, קפדנית, מגונדרת, מיושבת בדעתה ועובדת באחת מחנויות האופנה של המותג של אימה אלינור, מעצבת אופנה. היא צייתנית וממושמעת. בדיוק לפי דרישותיה של אימה הקפדנית.
איינסלי, נערה בגיל ההתבגרות, מותחת גבולות, מזלזלת, מתחצפת ומתגרה אך נואשת לאהבת אם ולחיי משפחה נורמליים ותקינים.
השינוי חל בחייהן לאחר מותו של בילי, האבא והסבא. אז הן נפגשות לאחר עשור של נתק, בטקס ההשכבה.
החלטות פזיזות ואירועים לא נעימים גורמים לכך שהתאומות מחליפות בניהן מקום מגורים ומתמודדות כל אחת עם האתגרים והמטלות בחייה של השניה. הן לומדות ומגלות דברים חדשים על עצמן. מאפשרות לעצמן לפרוץ גבולות שלא העזו קודם כי אין מי שישפוט אותן, ופורחות ומצליחות כמו שחלמו.
ואילו איינסלי מקבלת את החום והאהבה שמעולם לא קיבלה דוקא מהרפר, אחותה התאומה של אימה.
גם רומנטיקה לא חסרה בסיפור, ובמקרה שלנו, הפכים נמשכים זו לא רק סיסמה.
הספר עשיר בדמויות משנה משמעותיות התומכות בעלילה ומרחיבות אותה. כמו כן עולה בספר נושא ההתמודדות של ילדים להורים גרושים/ פרודים, השפעתו של אובדן ילד על הוריו ומשפחתו והתמודדות עם רגשות האשמה.
נהנתי לקרוא את השינויים שעברו שלושת הנשים והדרך שלהן לקבלה עצמית, לפיתוח אישי, להשלמה וחברות מחודשת.
