תאומות הקרח – סקירה של חגית בן-חור

לא המוות שלי עצמי הוא בלתי נסבל, אלא מותם של הסובבים אותי. כי אני אוהב אותם , וכי חלק ממני מת איתם.

שרה ואנגוס מורקרופט הם זוג נשוי ואב לתאומות זהות בשם קריסטי ולידיה.
חייהם מושלמים למראית עין, אבל כאשר אסון נורא פוקד את המשפחה ולידיה נהרגת בתאונה, שום דבר כבר לא חוזר להיות מה שהיה והרבה משקעים מהעבר עולים וצפים למעלה.
שרה ואנגוס נקלעים לקשיים כלכליים לאחר שאנגוס מאבד כל רסן ומפוטר מעבודתו והם נאלצים להיפרד מביתם בלונדון ומחליטים לפתוח דף חדש ולעבור להתגורר בקוטג' של שומר המגדלור באי טוראן שנמצא בסקוטלנד ושייך למשפחתו של אנגוס.
קריסטי בת השבע שלא התאוששה ממותה של אחותה התאומה, מתנהגת מוזר מאז התאונה והיא טוענת שהיא בעצם לידיה וקריסטי היא זאת שנהרגה.
שרה לא מייחסת לכך חשיבות והיא מבינה שכנראה הקשר בין השתיים היה כל כך חזק שקריסטי החליטה לאמץ את זהותה של אחותה לאחר מותה אבל עדיין נותרים בלבה ספקות לגבי הבנות, האם הם עשו טעות כל כך חמורה והתבלבלו בזהות של הבת שנהרגה?

כאשר אנגוס מגיע לאי לאחר שלא היה שם ב 15 השנים האחרונות הוא נדהם מיופיו אבל גם מאכזריותו של המקום.
הבית שבו המשפחה אמורה להתגורר נראה מוזנח ומטונף, רדוף בעכברושים וחיות שונות והדרך היחידה להגיע למקום המבודד הזה היא דרך סירה שאין להם.
על אף העבודה הקשה שעוד מחכה להם, שרה אוהבת את המקום, היא נדהמת מהנופים שנשקפים מהחלון ונהנת מאורו של המגדלור ויותר מכל היא משוועת להתחלה חדשה במקום שכוח האל הזה.
אבל גם כשהם רחוקים מאד מהעבר והזכרונות הקשים שנותרו מאחור, עדיין אין לאף אחד מהשלושה נחמה.
אנגוס ושרה מסתירים סודות אפלים זה מזו וקריסטי רדופת סיוטים לגבי זהותה האמיתית ולגבי אחותה המתה.
אנגוס לא מפסיק לשתות והוא זועם וחסר מנוחה, שרה מנסה למצוא שלווה ונחת אבל היא טרודה כי היא מרגישה שכולם משקרים לה אבל מה האמת מאחורי כל השקרים?

הפרקים של הספר כתובים דרך עיניה של שרה בגוף ראשון ודרך עיניו של אנגוס בגוף שלישי.
הספר הזה היה חתיכת מותחן פסיכולוגי מצמרר, כבר לא ידעתי מה לחשוב לגבי מה שקרה שם באמת, כל פרק היה יותר מתעתע מקודמו והסוף היה מפתיע ומאד לא צפוי (אהבתי איך שהכל נסגר בסוף).
דמותה של קריסטי היתה מצמררת אבל אין ספק שהיא עברה לא מעט תהפוכות במהלך העלילה וכמוה גם אני לא ידעתי עד לדף האחרון מי הכי שפוי בסיפור המטורף הזה ומי לא (אני מודה שהופתעתי).
אוהבי המותחנים יעופו על הספר הזה.

קריאה מהנה.