שתיקה פרסית – סקירה של אורלי בן-נון

השנה היא שנת 1978 באיראן, תחילת ימי החושך של הרפובליקה האסלאמית תחת שלטונו של איתוללה ח'ומייני. פָּרִי, נערה יהודייה מקסימה ושובת לב, מאוהבת בבן דודה מוֹרָד ומתארסת לו, וכמו כל נערה היא כמהה ללבוש כבר את שמלת הכלה ולהתייחד עם אהובה. אך המהפכה האסלאמית דוחה את תוכניותיהם האישיות של בני הזוג יום אחר יום. לאחר שהשניים נישאים לבסוף והמצב בטהרן הולך ומחמיר, גומלת בליבם ההחלטה להימלט מהמקום שהקיצוניות האסלאמית החשיכה אותו באחת. מטופלים בשני ילדים רכים, הם מחליטים בצעד אמיץ לעשות מעשה − לברוח לישראל. אך מתברר כי מסע הבריחה רב־תלאות, כרוך בקשיים פיזיים ונפשיים ומלווה בסיכונים ובדרמות עוצרי נשימה. יחד עם בנם הפעוט ובתם התינוקת, כשהוריהם נותרים מאחור, הם חוצים שדות וכפרים רדומים ומעפילים עם הסוסים על רכסי ההרים בכורדיסטאן בואכה טורקיה. מתוך מארג החיים של משפחת לוי עולה תמונת חייהם של יהודי איראן בימי שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי ובימי הרפובליקה האסלאמית תחת שלטונו של איתוללה ח'ומייני. שרה אהרוני מיטיבה לתאר את הווי החיים המסורתי בטהרן, הנמהל בהשפעות מערביות מתקדמות − את אופייה של העיר, על פשטותה, עונייה וקשייה, אל מול קסמה ויופייה, לצד כמיהת העם לשינוי, התקוות שתלו בשליט החדש והאכזבה הבלתי־נמנעת. ישראל מתוארת מבעד למכתביהן של שתי אחיותיה של פָּרִי, כקסומה ומופלאה, חופשית ותרבותית, ופרי חולמת לנשק את אדמת הארץ ולגעת באבני הכותל. זהו הרומן הרביעי של הסופרת עטורת השבחים שרה אהרוני, מחברת רבי־המכר אהבתה של גברת רוטשילד (ידיעות ספרים, 2015), כשהשמים התקרבו לאדמה (ספריית מעריב, 2011) ואהבתה של סלטנאת (ידיעות ספרים, 2008). כמו כן כתבה 16 ספרי מידע על ישראל (בשיתוף עם בעלה מאיר) ו־ 6 ספרי ילדים.