מספר את סיפורה של פרי ומשפחתה באיראן בשנות השמונים של המאה ה-20. בדומה למשפחות יהודיות רבות, גם המשפחה של פרי מנסה לברוח לישראל. הספר מתאר גם את החיים בפרס, וגם את התלאות שעוברת פרי ומשפחתה בדרך אל ארץ ישראל.
הספר מספר את החיים לצד השלטון הפרסי באותה התקופה, השלטון הקשה מאוד על המשפחה שנאלצה מספר להסתיר את רצונה לברוח. כל ניסיון בריחה יכול להסתיים ברע, וכיצד משפחה עם ילדים קטנים מסוגלת לעבור מסע כל כך ארוך? בעיקר כשמדובר במסע בדרכים ולא בטיסה קצרה כפי שמדובר היום.
הספר הספר מתובל במילים ובפתגמים פרסיים, יש כאלו שיתחברו למילים הללו ויש כאלו שלא. בתור אישה הנשואה שנים רבות לפרסי, נהניתי לקרוא וללמוד על העדה. חלק מהמנהגים לא הכרתי, ועל חלקם האחר נהניתי לקרוא מאחר והם הזכירו לי את משפחתי. עד שקראתי את הספר חשבתי שרק המשפחה של בעלי מרביצה אחד לשני עם בצל ירוק ב"דיינו" בפסח, אבל אחרי שקראתי את הספר גיליתי שמדובר במנהג ממש רווח בעדה הפרסית.
הספר כתוב בצורה יפה, עברית יפה ונהירה, שפה עשירה של פעם שמלאה בכל טוב. היה תענוג לקרוא כל פרק, לקראת הסוף לא הצלחתי להניח את הספר מהיד, רק חיכיתי לראות מה יקרה והרגשתי שהספר ממש מורט את עצביי.