את ספר הביכורים של סלסט אינג, כל מה שלא סיפרתי, אהבתי מאד והמלצתי עליו לכל מי שרצה לשמוע, אך שראיתי את שמה על כריכת הספר החדש שריפות קטנות בכל מקום הרגשות שלי היו מעורבים. דווקא בגלל שכל כך אהבתי את ספרה הקודם פחדתי להתאכזב, פחדתי שהוא לא יעמוד בציפיות שלי, ובעיקר פחדתי מההשוואה הידועה בין ספר ביכורים מוצלח לספר השני של אותו סופר – השוואה שהיא בעיני בלתי נמנעת. במהלך הקריאה נדהמתי לגלות את מה שלא חשבתי שיקרה: שריפות קטנות בכל מקום הוא ספר טוב יותר! לא יאומן כי יסופר, כנראה שמדובר בסלסט אינג – הכל אפשרי. הכישרון האמיתי שלה הוא המחשה של דינמיקה בין אנשים באופן מדויק, ביחד עם כל הניואנסים הקטנים שקיימים במשפחה ממוצעת.
שייקר הייטס היא עיר קטנה במדינת אוהיו, והכל בה מתוכנן מראש. היא נתונה לכללים שכל התושבים חייבים לעמוד בהם. למשל: לצבוע את הבתים בצבעים מסוימים כדי ליצור ברחובות אופי הרמוני, לכסח את הדשא בגינה באורך אחיד, ואיסור על הצבת פחי אשפה בקדמת הבית. המוטו של העיר הוא: רוב קהילות המגורים פשוט נוצרות, הקהילות הטובות ביותר – מתוכננות.
הסיפור מתחיל בסוף: ביתם של משפחת ריצ'רדסון נשרף בהצתה מכוונת, ואנחנו חוזרים אל העבר הקרוב בכדי להבין את ההתרחשויות שהובילו לשריפה. מיה ופרל וורן הן אם ובת שנודדות ברחבי ארה"ב ומחליפות מקום מגורים כל מספר חודשים. לפרל הנערה המתבגרת נמאס מחיי הנדודים והיא מבקשת מאמה להישאר בשייקר הייטס. לאחר שמיה מחליטה להשתקע בעיר, היא שוכרת דירה שבבעלותה של משפחת ריצ'רדסון. רגע המפגש בין שתי המשפחות השונות הללו הוא רגע מכונן וגורלי, שיעמיד את הערכים שלהן במבחן. משפחת ריצ'רדסון היא לכאורה משפחה כל-אמריקאית מושלמת אך לאט לאט נחשף הדיוקן של כל אחת מהדמויות: החלומות שעליהם ויתרה אלנה האם בדרכה להקמת משפחה, הכללים של שייקר הייטס שוויליאם האב לא תמיד מסכים איתם, לקסי האחות הבכורה והמושלמת שיכולה גם לעשות טעויות, טריפ האח יפה התואר שנמצא בתחרות תמידית עם אחיו הצעיר מודי, שתמיד מרגיש שטריפ לקח לו את מה שרצה, ואיזי – הילדה המרדנית והכבשה השחורה של המשפחה, שנמצאת ביחסים עכורים עם אמה ומרגישה לא שייכת ולא רצויה.
עברה של מיה וורן הוא עלילת המשנה המרתקת ביותר בספר, וברקע מתנהל גם מאבקם של בני הזוג לינדה ומארק מק'קאלו, חבריהם הטובים של משפחת ריצ'רדסון, על אימוצה של תינוקת ממוצא סיני. תינוקת שננטשה על ידי אימה חסרת הכל, וכעת היא מבקשת לקבל אותה בחזרה. "אולי כולם צריכים להימסר, מיד אחרי הלידה, למשפחה מגזע אחר שתגדל אותם. אולי זה יפתור אחת ולתמיד את כל הגזענות בעולם."
פסק הדין:
כמו בספרה הקודם, גם הפעם לקחה סלסט אינג תדמית חיצונית של משפחה וניפצה אותה. ספר רב עוצמה שמצליח לאגד בתוכו שאלות מוסריות שאין עליהן תשובה אחת נכונה, שאלות על גזענות גם שהיא נסתרת מן העין, שאלות על אתיקה מקצועית, והעדפה הורית של ילד אחד על פני האחר. סלסט אינג היא מאסטרית בניתוח וכתיבה של מערכות יחסים ודרמות בתוך המשפחה, והפעם היא בחרה בשנות ה-90 כרקע לסיפור. למרות שלא מדובר בספר מתח, זהו ספר שאי אפשר להניחו מהיד והוא הצית בלבי שריפה. לא קטנה כי אם גדולה מאד!
