קולין סינגלטון הוא נער בן 17 שזה עתה סיים את התיכון ומעבר לעובדה שהוא ילד פלא בעל אינטליגנציה מאד גבוהה, הוא גם יצא עם 19 בנות שלכולן קוראים קתרין.
הטעם שלו בבנות מתחיל ומסתיים בשם, הוא פשוט אהב קתרינות.
לאחר שקתרין מספר 19 נוטשת אותו לאנחות, מרגיש קולין שאין משמעות לחייו יותר.
חברו חסן מציע ששניהם יצאו בחופשת הקיץ למסע בדרכים כדי למצוא משמעות לחייו.
הוריו של קולין לא אוהבים כלל את הרעיון, בעיניהם זה בזבוז זמן משווע.
לא נעים לי לומר, קולין, אבל אם אתה רוצה להמשיך ולצמוח מבחינה אינטלקטואלית, עליך לעבוד עכשיו קשה מאי-פעם. אחרת יש סכנה שתבזבז את הפוטנציאל שלך. (עמ' 18)
במהלך המסע קולין נזכר בילדותו, כבר בגיל שנתיים הוא ידע לקרוא בעיתון והוריו שלחו אותו לגן של מחוננים וגם שם הוא התקדם מהר מידי יחסית לתוכנית הלימודית.
קולין מוטרד מעצם העובדה שהוא אכן ילד פלא אבל לעולם לא ייחשב לגאון.
אביו הסוציולוג מאמין שאפשרי להפוך ילד פלא לגאון מבוגר ואמו רק רוצה שתהיה לו ילדות נורמלית.
לקולין היתה בעיה להשתלב בחברה, הוא לא הצטיין בחברויות ובתיכון הפך לילד מוכה.
חברו הטוב ביותר הוא חסן המוסלמי שמאזן אותו, מצחיק אותו ומנחית אותו לקרקע.
הבנים מגיעים במסעם לעיירה בשם גאטשוט בטנסי, שם הם פוגשים נערה מקומית בשם לינדזי לי ולס שמתנדבת לעשות להם סיור מודרך באזור ולקחת אותם למקום מנוחתו של ארכידוכס פרנץ ההונגרי, מושא הערצתו של קולין.
קולין מספר לה שיצא עם 19 בנות שלכולן קוראים קתרין ולינדזי מספרת לו שיצאה רק עם בן אחד שקוראים לו קולין (צחוק הגורל?).
קולין מנסה במהלך מסעו לשחזר מה גרם לפרידה בינו לבין קתרין מספר 19 ומה הסיבה שהיא נטשה אותו? הוא מחליט לכתוב נוסחה שתחזה מראש פרידות בין שני אנשים.
קח כל שני אנשים, וגם אם הם מעולם לא נפגשו, הנוסחה תראה מי ייפרד ממי אם הם יצאו אי-פעם זה עם זה, ובערך כמה זמן הקשר ביניהם יחזיק מעמד. (עמ' 52)
קולין מכין משוואה ואניגרמות שאפשר להפוך לגרף ומבטאות את יחסיו עם כל הקתרינות של חייו.
חסן טוען שזאת בדיוק הסיבה שקתרין האחרונה זרקה אותו, הוא תמיד עושה אניגרמות ולא מקשיב, הוא הולך תמיד עם ההגיון ופחות מפעיל רגש.
קולין חושב יותר מידי, מנתח כל דבר ואפילו על זמן הנשיקה שלו עם קתרין ה-19 יש לו תיאוריה, הוא בעצם מתנהג כמו רובוט ואולי פה נמצא עקב אכילס שלו אל מול כל הקתרינות.
קולין מרגיש שבסופו של דבר כולן נטשו אותו כי הוא לא היה מספיק משמעותי עד שהפך להיות משעמם.
קולין יוצא למסע עצמי במהלכו הוא לומד משהו על חברות, על חיים מחוץ לקופסה, על אהבה, רומנטיקה והרפתקאות ושיש בעולם עוד נשים שלא קוראים להן קתרין.
הספר היה משעמם לעיתים (הנוסחאות המתמטיות די שברו אותי) וגם מסקרן ברגעים אחרים, בסך הכל, ספר נוער חביב, לא יותר מזה.
קריאה מהנה
