שעות הקטיפה
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 401
כוחות הצבא הגרמני עומדים לכבוש את פריז. אישה צעירה נועלת את דלת דירתה המלאה באוצרות סבתה, מבלי לדעת אם תזכה לשוב אי-פעם. מַרְתְ דֶה פְלוֹריאן היתה קורטיזנה שטיפחה אורח חיים עשיר באמנות וביופי, ודחקה הצידה כל זכר לילדותה הענייה בסמטאות האפלות של רובע מונמארטר. בזמן שאירופה ניצבת על סף מלחמה, היא חושפת בפני נכדתה סולאנז' בוֹז'ירוֹן-בֶּלדוֹ את שכיות החמדה שמאכלסות את דירתה, ודרכן את סודותיה הכמוסים ביותר. מבין האוצרות בולטים במיוחד שרשרת פנינים יפהפיה ודיוקן של מרת שצייר האמן האיטלקי ג'יובאני בולדני. סיפורהשל מַרְתְ יוצא אט אט מן החושך לאור ומסייע לסולאנז' למצוא את דרכה שלה.

פריז, יוני 1940.
בלילה סוער כשברקע מטוסים מרעישים, פצצות נופלות מהשמיים ומלחמת העולם השניה משתוללת בחוץ, בחורה צעירה בשם סולנאג' נוטשת את דירתה של סבתה ויוצאת לחיים חדשים.
היא נועלת את הדירה בפעם האחרונה ולא חוזרת אליה יותר.
אנרי, אביה של סולנאג', הוא רוקח במקצועו ואלמן מיזה שנים, בילדותו הוא גדל  עם משפחה מאמצת ורק בגיל 18 גילה שהאם שגידלה אותו כל חייו איננה אמו האמתית, שמה של אמו הביולוגית הוא: מרת דה פלוריאן, והיא הכירה את אמו המאמצת כשעבדו שתיהן במתפרה, מרת הייתה רווקה והעדיפה למסור את תינוקה לאימוץ.
אנרי הולך לפגוש את מרת אבל לא שומר על קשר עם האישה הראוותנית והעשירה שילדה אותו אך כשסולנאג' בתו, מגיעה לגיל 19 הוא מחליט סוף סוף להפגיש בין השתיים.

אני חושבת שכאשר הכרנו, שתינו הפתענו זו את זו. אני לפחות לא ציפיתי שאת פני תקבל אישה בלבוש מהודר כל כך, עם איפור שמסווה פנים של בת שישים פלוס ועם מחרוזת פנינים מרהיבה ביופייה סביב צווארה. (עמ' 20)

סולאנג' שזה מכבר סיימה את לימודיה  ורוצה לכתוב מחזות, מתפעלת מאד מדירתה היוקרתית של מרט ועינה צדה דיוקן של אישה מדהימה ביופיה שמסקרן אותה מאד.
מרט סקרנית אף היא לגלות הכל אודות נכדתה היפיפייה והיא מציעה לה לבוא אליה פעם בשבוע כדי שהיא תוכל לספר לסולאנג' את סיפור חייה המרתק ואיך היא הגיעה להשתכן בדירה הזו באזור היוקרתי של פריז.
העלילה חוזרת בזמן לפריז של שנת 1888, מרת (ששמה האמיתי הוא מתילד בוז'ירן לפני שהיא מחליטה לשנות אותו) בת ה 24 עובדת כתופרת במתפרה וחולמת להצליח בחיים ולא להיות כובסת כמו אמה.
לאחר שהיא יולדת את בנה ומוסרת אותו לאימוץ היא מחליטה לעזוב את עולם התפירה וממציאה את עצמה מחדש כאשר היא הופכת לזמרת בתיאטרון.
בתיאטרון היא פוגשת את שארל שמגיע לצפות בה בכל יום רביעי, במהרה היא הופכת להיות הפלגש שלו ושארל אף קונה לה דירה קטנה ויוקרתית.

אי-אפשר היה להכחיש שתמיד היתה נהנתנית, עוד לפני ששארל נתן לה את השם מרת דה פלוריאן, שכן תמיד היתה לה חולשה לדברים היפים והחושניים שבחיים. (עמ' 41)

מרת מתענגת על דירתה החדשה, היא הופכת לאספנית של כלי פורצלן וציורים ארוטיים יפנים.
היא נהנת מאמנות ותרבות והופכת לאישה אלגנטית שלבושה היטב וממלאת את דירתה בדברים יפים ומיוחדים.
היא ממשיכה להיות פלגשו של שארל במשך שנים רבות אבל למרות אהבתה הגדולה אליו, היא לא רווה נחת והיא גם מכה על חטא בגלל הניתוק רב השנים שיש לה מבנה יחידה.
העלילה נעה בין המאה הקודמת לבין השנים 1938-40 בהן סולנג' כותבת את סיפור חייה המרתק של מרת כשברקע הגרמנים מתקרבים בצעדי ענק לפריז והנשים צריכות לחשוב כיצד הן מצילות את חייהן הנתונים בסכנה.

הספר "שעות הקטיפה" הוא ספרה השלישי של הסופרת אליסון ריצ'מן שתורגם לעברית והוא מבוסס על סיפור אמיתי של דירה בפריז שננטשה למשך 70 שנה והתגלתה מחדש ע"י נכדיה של בעלי הדירה.

הספר יפה ומרגש ומזכיר בעלילה שלו לספריה הקודמים של ריצ'מן: "אהבה אבודה" ו"גן המכתבים".

קריאה מהנה

 

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט