Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
שנת המתנות
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 270
"שנה של מתנות ממני אל עצמי, זה בדיוק מה שאני צריכה. לא מתנה אחת גדולה ויקרה אלא שנה של מתנות. דברים שמעולם לא עשיתי. שמעולם לא ניסיתי. שמעולם לא טעמתי. שמעולם לא שכבתי. שנה של אהבה עצמית. של בזבזנות. לשים את עצמי לפני כולם. לפני רונן, לפני הפסיכולוגית ולפני הקבר של אבא שלי". ביום הולדתה ה-39 מיכל הופמן מקבלת מבעלה מתנה מפתיעה המאלצת אותה לצאת למסע לא צפוי. נחושה ללמוד על עצמה כל מה שאפשר, היא מכריזה על "שנת המתנות", שנה שמתחילה בסיבוב קניות חסר עכבות ובזלילת קרואסונים נוטפי חמאה, והופכת במהלך הרומן הקצבי והסוחף למקצה שיפורים ושיפוצים בחייה. כדרכו, יובל אברמוביץ' מוביל את הקוראים בביטחון ובהומור בעלילה תוססת ונוגעת ללב. "שנת המתנות" הוא ספר מעורר מחשבה ושאלות על חברות, זוגיות, משפחה, בדידות, אובדן, מתנות משמעותיות, הצלחה ואמת.

אני רוצה להיות תיירת בחיי שלי.

לפני שמונה שנים, ממש סמוך ליום הולדתי ה-39, נפרדתי מ 18 שנות זוגיות וחזרתי לעולם הרווקות פלוס שלושה ילדים, פלוס משכנתא שנאלצתי לשאת על כתפי לבד.
להתגרש בגיל 39 (כמעט 40) זה טראומה שיכולה לפרנס הרבה מאד פסיכולוגים, מי שלא היה שם, לעולם לא יבין זאת. בעיני זה היה סוג של אבל, ועברתי הרבה שלבים של דם, יזע ודמעות עד שחזרתי לעצמי. להתגרש זה לא פיקניק או כמו שאמרה בזמנו העורכת דין הנפלאה שלי: "להתגרש זאת פריבילגיה שלא כולם יכולים להרשות אותה לעצמם."

ביום הולדתה ה 39, מיכל מקבלת "מתנה" מרונן, בעלה מזה שבע שנים - מכתב בו הוא כותב שהוא רוצה להתגרש ממנה.
מיכל ההמומה מנסה לשחזר לאחור מה הביא אותם למצב הזה, האם זה בגלל טיפולי הפוריות הקשים שעברו בשנתיים האחרונות או בגלל שהיתה עסוקה כל כולה בספר הביכורים שלה? מיכל ממוטטת מכל המצב הבלתי אפשרי שנקלעה אליו, איך חיים משותפים מסתיימים ברגע אחד? אף אחד לא אוהב להרגיש ננטש ולא נאהב וזה מסוג הדברים שמורידים את הבטחון העצמי לרצפה.
כמו כל אישה שעברה בחייה את תהליך הגירושין הקשה והמייגע, מיכל עוברת עם עצמה את כל השלבים האלה שהם סוג של אבל והתחושה של התאבלות על מישהו שיצא מחיינו אבל לצערנו או לשמחתנו, הוא אפילו לא מת.

אפשר לדמות זוג נשוי לשני צמחים גבוהים, הצומחים זה לצד זה בגינה קטנה וצפופה. כמו הצמחים גם בני הזוג יכולים לקמול ולנבול ביחד.

לאחר שמיכל מתבוססת ברחמים העצמאיים של עצמה, היא מקבלת משימה מהפסיכולוגית שלה לנהל רשימה של כל המתנות שהיא רוצה להעניק לעצמה וכל הפינוקים שהיא חוסכת מעצמה כי היא חושבת שלא מגיע לה כל הטוב הזה. מיכל מבינה שאם היא לא תתחיל לאהוב את עצמה אז היא לא יכולה לצפות לאהבה כלפיה מאחרים (או כמו שאמא שלי נוהגת לומר: תעריכי את עצמך!) וככל שהיא מצליחה יותר בחייה המקצועיים, היא מדשדשת בחייה האישיים. מיכל עוברת מסכת של הרבה רגשות כולל תחושה של בדידות עמוקה, היא מנסה להתחבר לאמת של עצמה אבל בדרך מצליחה להרגיז הרבה אנשים.
בינתיים, מחברת המתנות שלה מתמלאת בחלומות שכנראה לא יתגשמו בעתיד הקרוב ובמקום למלא את השנה בדברים רוחניים וחיוביים, היא מכסה את עצמה בים של מרמור וכיסופים למה שהיה בעבר.

האם תצליח מיכל להשתחרר מהקבעונות שלה? האם תיתן לעצמה להשתחרר, להתרגש, ולהתאהב מחדש?

דמותה של מיכל הזכירה לי באופן כמעט מפחיד את עצמי בתקופת הפרידה והגירושין שלי, כל המחשבות הטורדניות וההלקאה העצמית שאולי עשיתי משהו לא בסדר, ליוו גם אותי תקופה מאד ארוכה.
כמה קשה לנו להשתחרר ולהעניק לעצמנו מתנות. אמא שלי תמיד אומרת: אם מצאתי משהו שאני ממש רוצה, אני לא מתקמצנת ויעלה כמה שיעלה! זה משפט שהייתי רוצה לאמץ לעצמי והדמות של אבא של מיכל עם פניני החוכמה שלו מאד הזכירה לי את אמא שלי.
יובל אברמוביץ' הצליח להעביר באופן מדוייק ומאד משעשע את התחושה של האישה הגרושה, כמו שרק הוא יכול - ספר מקסים, מצחיק/עצוב ומרגש שאסור לפספס.

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן