הדרך היחידה החוצה היא זו שעוברים דרכה.
ראסל וויויאן גרין היו נשואים טריים מזה שנה כאשר גילו שהם עומדים להיות הורים.
כשבתם לונדון נכנסה לחייהם הם הפכו להיות הורים גאים ומאושרים אבל גם טרודים כלכלית כאשר וויויאן החליטה לעזוב את עבודתה כדי להישאר בבית ולגדל את לונדון וראסל מצא את עצמו מפרנס יחיד במשפחה.
ראסל חלם תמיד לפתוח משרד פרסום עצמאי משלו אבל הסתפק בלהיות שכיר בחברת פרסום גדולה, הוא עבד שעות רבות ובקושי הצליח לבלות שעות איכות עם בתו הקטנה והרגיש מתוסכל שהוא מפספס את כל השלבים בהתפתחות שלה.
בזמן שראסל עבד קשה וניסה לצמצם בהוצאות, וויויאן לא הפסיקה לבזבז כסף על קניית בגדים ולעשות חור בתקציב המשפחתי, מה שהכעיס בכל פעם מחדש את ראסל.
הזוגיות שלהם שספגה בעבר עליות ומורדות החלה להיכנס למשבר מעיק.
ויואן הרגישה שחוקה לא רק כרעיה אלא גם כאמא ועקרת בית והכל הפך בעיניה לעול כבד אבל ראסל המשיך לאהוב אותה ולהשקיע במחוות רומנטיות כלפיה כמו תמיד.
כשהמצב בעבודה התחיל להיות בלתי נסבל, ראסל הרגיש שהחלום שלו לפתוח משרד משלו קורם עור וגידים והחליט להתפטר מעבודתו, הוא שיתף את וויויאן ברעיון שלו אבל לא קיבל ממנה שום תמיכה ולכן נאלץ להתארגן לבד כדי לקדם את העסק החדש שלו.
בזמן שראסל נלחם כדי להתחיל את העסק המדשדש שלו מאפס, וויויאן המשיכה לבזבז כסף וגם לא תרמה לתפקודו של הבית, היא המשיכה להיות שיפוטית כלפיו, לא העריכה את מאמציו הרבים ונתנה לו כל הזמן תחושה שהוא כשלון.
את התמיכה שהיה כל כך זקוק לה, קיבל ראסל דווקא מאחותו מארג' שידעה להגיד את האמת כשצריך אבל גם לחזק ולתת כתף תומכת לאורך כל הדרך.
כאשר וויויאן מצאה עבודה חדשה ותובענית, ראסל נאלץ לשלב את חייו בין הקריירה החדשה לגידול בתו ומערכת יחסים חדשה ומיוחדת נרקמה בין השניים אבל ככל שהם הלכו והתקרבו, וויויאן הלכה והתרחקה, מה יעלה בגורל המשפחה והאם הם יצליחו לשקם את ההריסות?
בכל תחילת פרק ראסל נזכר בקטע נוסטלגי מהעבר שלו ואז שוב העלילה חוזרת להווה.
ניקולס ספארקס הוא אחד הסופרים האהובים עלי, קראתי כמעט את כל ספריו וראיתי את כל הסרטים שיצאו בעקבות ספריו הרומנטיים.
בספר הזה הוא מציב בפנינו תמונה מחיי נישואים עם כל המורכבות שיש בה: המשברים, הסודות והשקרים, העצב והשמחה, גידול ילדים ומציאת אהבת אמת ובניגוד לספריו הקודמים זה יותר ספר דרמה מאשר ספר רומנטי.
אהבתי את דמותה של מארג' ואת היחסים המיוחדים שלה עם ראסל, היא היתה קול ההיגיון שלו והקרקע המוצקה תחת רגליו ואין ספק שהדמות שלה נכנסה לי עמוק לתוך הלב.
לעומת זאת, את וויויאן לא אהבתי מהרגע הראשון, היא היתה מאד מרוכזת בעצמה ובצרכים האישיים שלה, הפכפכה, לגמרי מנותקת מהמציאות ולא באמת היתה שותפה זוגית.
ראסל היה בעיני בעל ואבא מושלם, פחות אהבתי את הרצון שלו לרצות את כולם, דבר שהותיר אותו מתוסכל לאורך כל העלילה.
הספר ארוך מאד, מעל 600 דפים אבל שזה לא ירתיע אתכם, הוא זורם, מרגש וכל דף נקרא בשקיקה והכי חשוב להכין את הממחטות כי בוכים בו הרבה.
קריאה מהנה.
