Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
שנות העשרים
תגיות: ,
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 207
את ניצבת בחוסר זהירות על הסף. הנה העתיד שלך שעוד רגע יתכנס תחת המילה עבר. זמנים הם עניין מבלבל עבורך. יכולת להיות בת תשע מצטיינת. אלה שנות העשרים שאת נכשלת בהן. כמו בחלום, המספרת הולכת שוב בדרכים שבהן הלכה כאישה צעירה שמחפשת מקום בעולם. היא מפענחת את הסימנים הסותרים שהטביעה באותן דרכים ובתוך כך מטשטשת אותם בעקבות טריים. שנות העשרים מספר על שנים דחוסות ואינטנסיביות, מערב דברים שהיו ודברים שהיו יכולים להיות. התחנות ברורות ולכאורה מוכרות: לשכת גיוס, שנה בקיבוץ, עיר גדולה, עבודות גרועות ומערכות יחסים גרועות עוד יותר, לב שבור ופסקול מרוסק של שנות התשעים ושל תחילת שנות האלפיים. התוצאה הפרדוקסלית היא ממואר בגוף שני, שבחיפושיו אחר הגוף הראשון נעשה לנגד עינינו לרומן מרהיב בעל עומק רגשי של ממש. זהו ספרה הרביעי של יערה שחורי, כלת פרס ברנשטיין, פרס היצירה לסופרים עבריים ופרס שרת התרבות, וזוכת מלגת פולברייט לסדנת הכתיבה הבינלאומית באיווה. ספרה הקודם, אקווריום, יראה אור בקרוב בארה"ב בהוצאת FSG.

בשבוע שעבר הבת שלי היתה מתוסכלת מעצם העובדה שהיא אחרי צבא ולא יודעת איך ממשיכים מכאן, מה ללמוד, מה לעשות? האם להמשיך לגור בבית או לשכור דירה? וברגע אחד זה החזיר אותי לתקופה המבולבלת הזאת שכולנו בודאי חווינו, היציאה ממסגרת אל עבר העולם שמחכה לנו שם בחוץ וכיצד להתמודד עם עודף האפשרויות הבלתי מוגבלות.

גיבורת הספר "שנות העשרים" חושפת בפנינו הקוראים את שנות העשרים לחייה.
היא מתארת את תקופת שירותה הצבאי והלבטים האם היא רכש יקר שתורם למערכת או אולי היא צריכה לפרוש בשיא ולחזור לחיי האזרחות מוקדם מהצפוי.
חייה נעים בין הבית בו גדלה שזה הקיבוץ לבין הבסיס, ואחרי הצבא היא מבינה שאסור לה לבזבז זמן כי החיים קצרים והלימודים קוראים לה וכך היא מוצאת את עצמה מתלבטת בין לימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב לבין לימודי אומנות בבצלאל.
בסוף היא מחליטה בכלל לבחור בלימודי ספרות, היא מלאת חלומות ושאיפות אבל הכל מסתכם בכך שהיא נשארת באזור הנוחות שלה בקיבוץ, עובדת כמטפלת בגן ילדים ולומדת קורס שירה בתל אביב.

בגיל עשרים היהירות הבסיסית שלך מגינה עלייך כמו שומן של דב מתחת לפרווה. את בטוחה שיש בך איכויות טרומיות שטרם נחשפו לעין. (עמ' 28)

כעבור שנה היא מחליטה לצאת לעצמאות ולעבור לעיר ללא הפסקה – תל אביב, שם היא לומדת, עובדת ומתאהבת בסטודנט למשחק שמחפש את עצמו, עוברת דרמות ונפרדת ממנו.
היא כותבת ומנסה להתחבר לעצמה ולאנשים שמקיפים את חייה, היא חשה בדידות בתוך עיר עמוסה באנשים.
היא עוברת דירה ומספחת לעצמה שותפה שהיא לא סובלת, ממשיכה לעבוד כמלצרית, מחליפה בני זוג, דירות וממשיכה לחפש את המקום שלה בעולם אבל בינתיים היא מתנסה ובעיקר מתפזרת.
גיבורת הספר חיה בהווה אבל גם חושבת הרבה על העבר וחולמת על עתיד מבטיח ובינתיים היא עולה ויורדת, מצליחה ומתרסקת וחיה את חייה מיום ליום עם ההחלטות והבחירות שלה לטוב ולרע.

מה יעלה בגורל גיבורת הספר והאם תצליח להגשים את כל החלומות שלה?

בכתיבה יפה כמעט על גבול השירה מצליחה הסופרת יערה שחורי לתאר תקופה לא פשוטה, אני קוראת לה "משבר גיל העשרים" כי כל עשור טומן בחובו משברים והתחבטויות משלו, אם היו שואלים אותי האם הייתי רוצה לחזור לתקופה הזאת אז אני יכולה להגיד בפה מלא שלא! וגם אם כן, אני חושבת שהייתי עושה הכל אחרת. מאד הזדהתי עם דמותה של גיבורת הספר ועם ההתלבטויות שלה לגבי המשך הדרך שלה בחיים.
הספר הזכיר לי סרט אמריקאי שפעם צפיתי בו, שבו גיבור הסרט תיכנן לפרטי פרטים את חייו מגיל עשרים ועד גיל שלושים אבל לחיים יש חיים משלהם והכל השתבש לו בדרך וכך הוא מצא את עצמו מספר שנים לאחר מכן, חוזר לישון בחדר נעוריו, גר עם הוריו כשכל החלומות שלו נותרו מאחור כי בסופו של דבר החיים זה מה שקורה עכשיו ברגעים אלו ולכל גיל יש את הקסם והייחוד שלו אז תהנו מהרגע ותהנו גם מהספר הזה.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן