Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
תחת שמי נייר בוערים
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 438
היא הסיטה מבט לרגע — והילד נעלם. רייצ'ל אכולת רגשות אשם וחוששת לגורל בנה. התקשורת והציבור יוצאים נגדה ודורשים צדק. רייצ'ל במצוקה: האם יש לה על מי לסמוך? האם נותר מי שיסמוך עליה? גם ג'ים, מפקח בילוש במחלקה לחקירות פליליות, חושד ברייצ'ל ובבני משפחה אחרים. אבל כשהחקירה מסתעפת הוא מגלה שככל שמעמיקים לצלול אל הנפש האנושית — מתגלות תפניות, בחירות ודפוסים חדשים. ד"ר פרנצ'סקה מָנֵלי, הפסיכולוגית שמנסה להבין בדיעבד את האירועים הקשורים בתיק, לעומת זאת, מפקפקת בג'ים ובכשירותו. היא מנסה להבין לא רק מה קרה, אלא גם מדוע בחרו ג'ים ורייצ'ל בנתיב בו בחרו ללכת. במותחן פסיכולוגי עוצר נשימה ג'ילי מקמילן שולחת את הקורא למסע מהיר של תפניות עלילה, שהזניק אותה לרשימת רבי־המכר של הניו יורק טיימס וגרם למבקרים הבריטים לסמן אותה ואת ספריה הבאים כהבטחה שמתממשת.

 

רייצ'ל גרה עם בנה בן ובעלה ג'ון, משפחה רגילה למדי. ג'ון רופא ורייצ'ל אחות סיעודית, הם הכירו בבית החולים. בערב חג המולד כשבן היה בן שמונה, העניק להם ג'ון מתנות חג מולד נדיבות, ארז את החפצים שלו ונעלם למחרת, הוא עזב את הבית. מסתבר שהוא הכיר משהי אחרת והתחיל חיים חדשים. לרייצ'ל היה קשה להתמודד עם המצב החדש והיא ניסתה למצוא נחמה בכל מקום אפשרי, היא מצאה לא מעט נחמה בבנה האהוב.

יום אחד, יום גשום, רייצ'ל יוצאת לטין ביער עם בן הכלב שלהם. היה טיול מהנה ונעים, עד שבדרך חזרה בן ביקש להתקדם מעט יותר מהר מאימו. רייצ'ל חששה לתת לו להתקדם מבלי שהיא רואה אותו, אבל החליטה לשחרר ואישרה לו להתקדם. זו הפעם האחרונה שראתה אותו… בן נעלם.
כשהזעיקו משטרה והצטרפו מתנדבים, מצאו את הבגדים שלו זרוקים בצד הדרך והסיקו שהוא לא הלך לאיבוד, משהו לקח אותו. רייצ'ל מלאה רגשות אשמה שהרשתה לו להתקדם, היא אשמה בכך, איך היא הסכימה?

החקירה והחיפושים מתחילים בראשותו שם ג'ים – מפקח בילוש ביחידה לחקירות פליליות. הוא חייב להצליח ולהוכיח את עצמו, זו שעתו היפה. בהתחלה, כמו ברוב החקירות, למשטרה אין קצת חוט והם חוקרים את המשפחה הקרובה של בן. ברוב המקרים, כשילד נעלם, אחד מבני המשפחה מעורב או אחראי לכך ולכן בתחילה החקירה מסתמכת על כך.

רייצ'ל מרגישה אשמה. היא מרגישה אשמה משום שנתנה לבנה היחיד, ילד בן 8, להתקדם לבד ביער ללא השגחה. היא מרגישה אשמה בגלל התחושות האלו ובעיקר בגלל הסביבה שטורחת להטיח בפניה שהיא אמא רעה אם זה דרך המדיה החברתית או דרך לבנה שמושלכת לתוך היתה עם הכיתוב אמא רעה. בתחילה היא מתמודדת כמעט לבדה עם כל מה שקורה. היא חיה בנפרד מבעלה לשעבר שמצא לו פרגית, בנה נעלם ואחותה וחברתה הטובה תומכות בה. כשהחקירה של המשטרה מתחילה וחוקרים את המשפחה הקרובה, הם פותחים תיבת פנדורה שקשורה למשפחה של רייצ'ל וגורמים לקשר עם אחותה להתערער. רייצ'ל מגלה שאחותה היא לא מי שחשבה ושכל השנים היא הסתירה ממנה מידע עם ערך עצום. איך היא תוכל לסלוח לה? האם יש לכך קשר להיעלמות של בן? מי כן יכל לחטוף ואולי לפגוע בבן?

אין רגע דל בספר וכל הזמן קורים בו דברים ומתווסף מידע שרק מבלבל את הקורא בנוגע להיעלמות של בן. בכל פעם שחשבתי שאולי יש לי כיוון למי שהעלים אותו התווסף מידע חדש שטרף לי את כל הקלפים, לא היה לי שמץ של מושג כבר מה לחשוב, במי לחשוד.
במהלך הקריאה הרגשתי אמפתיה גדולה לרייצ'ל שהתמודדה עם אסון נוראי, הרגישה אשמה בו והיא אהבה את הבן שלה כל כך ורק רצתה את הבן שלה בחזרה.
הספר כתוב מצויין, בשפה קולחת, בפרקים קצרים במינונים הנכונים ומקולם של רייצ'ל, ג'ון (אבא של בן) והחוקר ג'ים. אהבתי שהדמויות עגולות והסופרת הרחיבה על כל אחת, יחד עם העלילה המרתקת הן יצרו ספר מצויין. למרות שהספר לא קיבל במה ולא מוכר כל כך, אני ממליצה לכם בחום לא לפספס אותו!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן