Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
שמיכת פרחים
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 303
זו היתה אמורה להיות לידה קלה, שלישית במספר, שלאחריה יצטרף למשפחה המאושרת תינוק חדש ומושלם; אבל שום דבר לא הכין את גיבורת הרומן שבידיכם למה שקרה מיד לאחר מכן והפך את חייה על פיהם: התינוק "המושלם", כך מתברר, נולד עם תסמונת נדירה והרופאים צופים לו תוחלת חיים של שנה לכל היותר. איך ממשיכים מכאן? איך אפשר להיקשר ולאהוב ילד שאת יודעת שיילקח ממך? ובכלל, איך אפשר להמשיך לתפקד כשההצפה הרגשית משתלטת? איך אפשר להמשיך לרצות לחיות כשהעולם כפי שהכרת אותו קורס באחת? האם תצליח להחזיר לעצמה את חייה? בספר ביכורים מרתק זה, שבו העבר וההווה נשזרים זה בזה, לוקחת אותנו רותי גאון למסע מטלטל ובלתי־מתפשר אל תוך נבכי נפשה של גיבורה שצוללת לעומק הכאב על רקע עברה הקשה, שהדחיקה היטב, ומבלי לחסוך מהקורא תיאורים ומחשבות שאיש לא היה מעז להודות בהן בגלוי. רותי גאון, אשר פרצה לתודעה בזכות פוסט מרגש שסחף מדינה שלמה לקמפיין חברתי יוצא דופן, היא יזמת עסקית, מתנדבת בתחומי הקהילה והחינוך ופועלת לקידום המודעות הציבורית לעולמם של ילדים עם צרכים מיוחדים. עשייתה זכתה לכותרות בשנים האחרונות על שום האותנטיות המרגשת של כתיבתה, ההומור השנון והכנות המוחלטת שבה היא משתפת את אלפי עוקביה בקורות משפחתה האהובה.

לידה של ילד מיוחד היא חוויה מטלטלת. היא מערערת את היציבות המשפחתית, את הזוגיות והיא מכניסה לבית מתח והרבה חרדה.

רותי עברה ילדות  לא פשוטה, היא נשואה עם 2 ילדים בריאים ומקסימים. בעלה מתן לוחץ להביא גם את הילד השלישי, והיא נעתרת לו.
ההיריון עובר בשלום ואפילו הלידה מקבלת ציון 10 במבחן אפרגר, אבל אז מתחילה התרחשות בחדר הלידה, ורותי מבינה שמשהו חריג קורה, שמשהו בתינוק שנולד אינו רגיל.
לאחר בדיקות, מתגלה כי יש לתינוק תסמונת נדירה הגורמת לגידולים לצמוח על כל חלקי גופו, והרופאים חוזים כי התינוק הזה לא יעבור את גיל שנה.

רותי מרגישה שעולמה איבד את היציבות שלו והיא גם עושה הכל כדי לא להיקשר לתינוק, להדחיק את המצב ולהיאחז בילדיה הבריאים.

הספר מסופר מנקודת מבטה של רותי, ללא שום צנזורה. היא מתארת תחושות קשות, רגשות שחוותה ורצונות שלכאורה אין מדברים עליהם, בטח לא אמא שאמורה לכאורה לאהוב את ילדיה ללא תנאים.

במקביל רותי מספרת על ילדותה הקשה ואיך השפיעה עליה.

הספר מתעמת עם נושאים המוגדרים בחברה כטאבו, נושאים שממעטים לדבר עליהם ולרוב אפילו מסתירים אותם.
אהבתי את אומץ הלב של רותי לחשוף את סיפורה האישי בגילוי לב ובמידה מסוימת לסייע בשבירת סטיגמות. היא מעלה סוגיות חשובות הנוגעות ללב ואי אפשר להישאר אדישים לסיפורה.
קשה מאוד לקרוא את הכאב המשתקף בספר, אבל התהליך שרותי עוברת בספר הוא מדהים ומחזק ואפילו גרם לי להזיל דמעות.
בסופו של דבר הסיפור הזה מחדד את הנקודה, שאנחנו אף פעם לא יודעים באמת מה עובר על אנשים סביבנו.

בשורה אחת: "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן