קוותה נולד לחיים של להקת אמנים נודדת. איך הוא הגיע להיות קוטה, בעל פונדק שמאזין לסיפוריהם של לקוחותיו מידי ערב? טוב ששאלתם.
האמת שהשם קוותה הוא שם כבד. תבינו, קוותה הוא אגדה. סופרו עליו עשרות סיפורים ונשמעו עליו עשרות שמועות. קוטה מעדיף את החיים מאחורי הבר, הוא לא מעוניין שמישהו יעלה על עקבותיו. אבל כשהיסטוריון מותקף ע״י יצורי דמוי עכביש, קוטה נחלץ לעזרתו ובעקבות כך ההיסטוריון מגלה שהוא אינו קוטה, אלא קוותה. ההיסטוריון משכנע את קוותה לספר לו את סיפור חייו, וקוותה מסכים בתנאי שיקדיש לו שלושה ימים לסיפור.
וכאן מתחיל הקסם.
לאורך הספר, קוותה מספר על ילדותו לצד האמנים מבני הרוה, על אביו המשורר המפורסם שנרצח יחד עם שאר הלהקה, על מורה שלימד אותו את יסודות המדע הקסום ועל יצורים מרושעים שידועים בעקבות הרציחות שלהם.
דרך סיפורו, אנחנו מלווים את קוותה לאורך השנים, מהרחובות העיר טרביאן בהם נלחם כדי לשרוד, ועד שנתו השנייה באוניברסיטה, גם בה הוא נאלץ לחיות מיום ליום.
כשסיימתי את הספר, החברה שהמליצה לי עליו שאלה אותי ״נו, הוא כבר הספר האהוב עלייך?״ ועניתי שכן, הוא בהחלט בין האהובים.
אני חייבת להתחיל בכתיבה, כי היא באמת גולת הכותרת של הספר מבחינתי. בהתחלה מעט חששתי, כי היה משהו קצת ישן בשפה בספר ואני בדרך כלל לא מתחברת. למען האמת, הנחתי את הספר בצד אחד 30 עמודים כי לא ידעתי איך לאכול אותו. אבל לא כמו ספרים אחרים שנטשתי, הוא נשאר לי בראש. רציתי להבין אותו. כשחזרתי לקרוא, נכנסתי לאט לאט לעולם והתחלתי להקשיב באמת למה שמספרים לי, ונשבתי בקסם. הכתיבה כל כך טובה, כל כך מסקרנת. לא מצאתי את עצמי מרפרפת על שורות, אלא קוראת מילה במילה. אני חייבת להגיד שקוותה הוא מספר הסיפורים הכי טוב שנתקלתי בו.
בחלקים העצובים של הספר הרגשתי עצב עמוק, בחלקים השמחים חייכתי. לא אמרו לי איך קוותה הרגיש, הראו לי איך זה מרגיש.
העלילה עצמה נהדרת. היא כל כך אמינה, למרות שהיא כתובה ברוח סיפורי עם. אהבתי מאוד את מערכת הקסם, למרות שהיא לא הכי פשוטה, הבנתי אותה.
הדמויות בעיניי נפלאות. לכל דמות יש את נקודת החוזק שלה, אבל יש גם חולשות שהופכות אותה לאנושית. אהבתי במיוחד את העקשנות והגאווה של קוותה, כי בלעדיהם הוא סתם היה גיבור בלי הרבה ערך. לא קשה להיות ילד שהכל הולך לו בקלות, אבל בהחלט קשוח להיות קוותה.
הספר הוא כמעט 800 עמודים, מה שהיה מרתיע אותי אם הייתי טורחת לבדוק לפני. טוב שלא בדקתי. לא הייתי מורידה או משנה שום דבר. יש לציין שהספר לא עומד בפני עצמו, אלא חלק מטרילוגיה. אנחנו מקבלים בספר המון עלילה, אבל זה ממש לא סוף הסיפור.
אז לסיכום, אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי. מלא בתובנות ובמשפטי מחץ, עם עלילה שמצד אחד ממש מטורללת אבל מצד שני הכי הגיונית שיש ועם דמות אחת שאי אפשר שלא להתאהב בה.
