Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
שלוש מחברות
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 220
אז אני הקשבתי לאימא שלי, שגם כשלא היה להם כסף היא תמיד הייתה מטופחת; תמיד עם לק ועם אודם, ובלילות הייתה מגלגלת שיער רטוב שלה ברולים, כדי שבבוקר יהיו לה תלתלים מסודרים. היא הייתה אומרת שקודם כול את בשבילך, אחר כך בשביל בעלך, שלא יסתכל באחרות, ואחר כך בשביל ששכֵיינים לא ידברו. ופה, ברוך השם, כולם מדברים". שלוש נשים. שלוש מחברות. שלושה סיפורי חיים שיכווצו לכם את הלב, ולאחר מכן ירחיבו אותו. שלושה דורות של נשים במשפחה אחת, נשים רגילות שמתמודדות עם החיים, כל אחת בדרכה. פאניה, ניצולת שואה בעלת אישיות ססגונית וז'רגון משלה, נלחמה כדי לגדל שתי בנות עצמאיות, אולי עצמאיות מדי. בתה מאירה, נערה שוחרת חופש שהתבגרה טרם זמנה. נכדתה קרן אור, בת יחידה, סופרת בנשמתה, שנאלצה להתמודד עם אובדן כבד ועם שמירת הסודות המשפחתיים. הסיפור המשפחתי, המתחיל בשנות הארבעים של המאה הקודמת ונמשך עד ימינו, הוא פסיפס מרתק ומרגש. סיון אופירי, בסגנונה הייחודי, חושפת את מעמקי הנפשות הפועלות וגורמת לנו להרגיש, לפחות עד סוף הספר, כמו חלק מהמשפחה. סיון אופירי, מפתחת השיטה לשחרור ממאבק במשקל, פרסמה ספרים רבים, בהם “נשים יקרות" (2018) ו"פרינססה" (2019); אימא, בת זוג, מדריכה, כותבת, חוקרת ושמחה.

אני אוהבת לקרוא על סאגות משפחתיות. ואני אוהבת עוד יותר לקרוא על סאגות משפחתיות כשהסיפור זורם ושנון לעיתים.

הספר מתחיל עם סיפורה של פאניה שהתחתנה עם הדייר הבוגר של הוריה כשהיא היתה בת עשרה למרות ההתנגדות של הוריה. נולדו להם שלושה ילדים; מיכאל מאירה ושושי. פאניה מספרת בקצרה ובתמצות על שלושת ילדיה כשהיא פותחת צוהר לסיפור הראשון, לסיפורה של מאירה.

מאירה היתה נערה שונה ומרדנית. היא סרבה ללמוד ולהכין שיעורים ובמקום ללכת לבית הספר היא הלכה לים. היא היתה יושבת שם שעות ואח"כ הולכת לשתות מיץ תפוזים במלון הסמוך, כך הכירה את דודי ואת גבי ששינה את חייה מקצה לקצה. היא התחזתה למישהי אחרת, בוגרת יותר שחיה בסביון. אף אחד לא תאר לעצמו שהיא רק בת חמש עשרה וקצת... סיפור הכיסוי שלה נחשף כשהיא הסתבכה והיא נאלצה להתמודד עם אתגר גדול מאוד, גדול מאוד בטח לילדה בת 16.

קרן אור היא ביתה של שושי, אחותה של מאירה. הסיפור מספר את סיפור ההכרות והחתונה של שושי וכן את הולדתה של קרן אור. אימה שושי סחבה הריונות לא פשוטים ולא תמיד בסופו של דבר נשאה פרי בטן. סיפור טראגי ולא פשוט, אימה התאוששה בקושי, אביה היה נהג אוטובוס שהיה עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה. היא גדלה לבד ללא אחים והיתה קשורה מאוד לסבתה פאניה שהיוותה לה מודל לחיקוי, אימה מתה שהיתה בת עשרה.
קרן אור אהבה לכתוב, היה לה כשרון והיא כתבה את סיפורה של המשפחה שלה. שלוש דורות של נשים, מסבתא פאניה לאמא שלה ואחותה ואת שלה, שלוש מחברות.
היא מספרת על אורח החיים שלהם, מתבלת בסיפורי ילדות ומספרת גם על קורותיה שלה.

ספר קצר ולא נמרח שמספר את קורותיה של המשפחה, סיפור על שלוש דורות שמתחיל אי שם בסיפור של הסבתא פאניה שמתוארת ממש כמו הסבתות של פעם ומסתיים בחיים של נכדתה, קרן אור שסוגרת מעגל לביתה של פאניה, מאירה ועוזרת לה להתמודד עם מה שעברה בחייה.
סיפור קליל ונחמד במיוחד למי שאוהב סאגות משפחתיות.

אהבתם? שתפו!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן