אין הרבה ספרים העוסקים בנושא הזקנה, אולי כי כולנו מעדיפים להדחיק את הנושא ומסרבים להאמין שיום אחד נאבד מכוחותינו ויכולותינו, ואנו מעדיפים להמשיך לחלום להישאר צעירים לנצח!
זהו סיפורה של פלורונס, דיירת בדיור מוגן הנקרא "צ'רי טרי". פלורנס היא חלק מחבורה של שלושה קשישים: ג'ק החבר שלה שממשיך להאמין לה לכל אורך הדרך ואלזי חברתה משכבר הימים שמכירה אותה הכי טוב מכולם.
באחד הימים מגיע דייר חדש לדיור המוגן הקורא לעצמו גבריאל פרייס, פלורנס מיד מזהה אותו כרוני בטלר, שטבע לפני שישים שנה, אפילו הצלקת על שפתו מוכרת לה ולא משאירה מקום לטעות. פלורנס תוהה האם הדמיון מתעתע או שזה אכן הוא?!
החבורה מחליטה לצאת למסע בלשי ולחקור את סיפורו התמוה של רוני בטלר. פלורנס מנסה להיאחז בפיסות זיכרון שמזמן אבדו ולאט לאט צפות ועולות, ולפענח באמצעותם את התעלומה.
פלורונס נמצאת בצ'רי טרי "על תנאי", היא בתקופת מבחן, היא מרגישה שהמטפלות בוחנות אותה ואת התנהגותה בזכוכית מגדלת, וברקע מאיימת עליה העובדה כי יש סיכוי שיעבירו אותה לגרינבנק – לשם מי שמגיע כבר לא יוצא, וההידרדרות היא חד כיוונית. היא מנסה להוכיח כי היא עדיין כשירה ומסוגלת לתפקד כמו כולם.
דמותה של פלורנס מייצגת את אימי הזקנה, את החשש מכך שהסביבה יום אחד תפסיק להבין אותך, את התפתחות הדמנציה והדמיונות ואת תחושת חוסר האונים.
האינטארקציה והחברות המתוארת בין שלושת הקשישים היא מקסימה, תומכת ומרגשת ובמידה מסויימת היא זאת שמשאירה טעם וחיזוק לחיות.
הספר העוסק בנושאים רציניים, לעיתים מצחיק ומשעשע ולעיתים מרגש ונוגע ללב – השילוב הזה יוצר ספר מיוחד ומקסים!
בשורה אחת: גם אדם קשיש זקוק לאיש אחד לפחות שפשוט יאמין לו!
