קאיה היא ילדה צעירה שחיה במציאות לא פשוטה. אימה ואחיה הגדולים עוזבים את הבית והיא נשארת בבית הרעוע של המשפחה כשהאבא נמצא שם לסירוגין. כמובן שהיא לא הולכת לבית הספר, היא נמצאת בבית ספר אחר, בית הספר של החיים.
החיים מביאים אותה ללמוד להסתדר בעצמה, לשמור על עצמה, לדאוג לאוכל ולבשל בעצמה, היא לבד! מידי פעם מהרהרת באימה שאולי יום אחד היא תחזור, אבל לגמרי משלימה עם המצב. הטבע הוא הכל בשבילה! החיות הם המשפחה והחברים שאין לה, שם היא מוצאת את האוכל וגם את הפרנסה ובעיקר מוצאת תעסוקה. היה לי עצוב לא פעם לקרוא על בדידותה ועל איך שגדלה…
כשמלאו לה 10, אביה הלך ולא חזר. היא היתה ברשות עצמה על כל המשתמע מכך והיה עליה גם לפרנס את עצמה. הכיצד? היא היתה אוספת צדפות ומולים טריים ומוכרת אותם. היא היתה חרוצה ומתחילה לאסוף אותם מאמצע הלילה כדי שמלקטים אחרים לא יאספו במקומה. היא היתה חרוצה ונחושה בדעתה לשרוד.
יום אחד היא פוגשת לגמרי במקרה את טייט כשהיא והסירה שלה הולכים לאיבוד. טייט מזהה אותה ועוזר לה להגיע הביתה. בין השניים נרקם קשר מיוחד שהתחיל מהוסס והמשיך אחרת.
כל כך נהנתי לקרוא על הקשר שלה עם טייט. החברות בניהם היתה כנה, אמיתית ונקיה, הוא היה כל עולמה והיא היתה בשבילו משהו שונה וטהור בניגוד לבנות האחרות שלמדו איתו. הוא לימד אותה לקרוא, לימד אותה עולם ומלואו. הוא זה שהאמין בה והתחבר עליה בניגוד לכל השאר שראו בה נערת ביצות, מלוכלכת וטיפשה…
הקשר עם טייט לא האריך ימים והחתיך המקומי החל לחזר אחריה. הוא הבטיח לה הרים וגבעות והפיג את בדידותה, היה לו נוח לנצל אותה ולהתחבא אצלה בביצה. גם הקשר הזה לא "החזיק מים" והקשר בניהם נפסק.
מדוע הקשרים עם טייט והחתיך המקומי נפסקו?
מה הקשר בין סיפורה של קאיה לסיפור המקביל של הגופה שנמצאה בביצה?
במקביל, מסופר סיפור מקביל, בציר זמן מאוחר יותר, סיפור על גופה שנמצאה בביצה. שני ילדים מטיילים באיזור, עולים על מגדל התצפית ומוצאים את הגופה. השריף המקומי מתחיל לחקור את הפרשה וחושד שמדובר ברצח. האם אכן מדובר ברצח? מי זה יכול להיות? לאט לאט קצת אחרי אמצע הסיפור הסיפורים מתאחדים לאחד והמתח רק הלך והתגבר.
לא אוסיף עוד על העלילה, תצטרכו לגלות בעצמכם, אתם חייבים לקרוא אותו! לא סתם הספר הזה הוא הנמכר ביותר בשנת 2019 (ככה כתוב על העטיפה), זהו אחד הספרים הטובים שקראתי. בסקירות אחרות קראתי שלחלק מהקוראים היה קשה להכנס אל תוך העלילה ואז זה קרה להם, הם נשאבו. אני, לעומת זאת, נשאבתי מהעמוד הראשון. הודות לכשרון הכתיבה של הסופרת הרגשתי שאני גרה ממש עם קאיה שם בביצות. נהנתי מתיאורי הטבע מאוד והתחשק לי במיוחד לצאת מהסגר בו אני נמצאת (קורונה) ולצאת לטייל. אין כמו הטבע. שמחתי כל כך לקרוא ספר מקסים כזה שלקח אותי לטיול, החוצה, למרחבים ולטבע.
אהבתי את הכתיבה, את העלילה שנגעה לליבי, את דמותה המיוחדת של קאיה ובעיקר את הסוף.
אז אם זה לא מספיק ברור עד עכשיו, א ל ת פ ס פ ס ו!! ספר מקסים!! חמישה כוכבים עם נצנצים!
