שירת סרטני הנהר – סקירה של רעות אסתר פנקוס

קאיה נולדה בביצת החוף, וזהו הבית היחיד שהיא מכירה. כשהיא רק בת שש, אימא שלה עוזבת את הבית, ואחריה הבית מתרוקן לו, עד שלבסוף קאיה נשארת לבד, קאיה לא הולכת לבית ספר, ומצליחה לפרנס את עצמה רק בדוחק. היא חוקרת את ביצת החוף בלי סוף, ומכירה אותה כמו כף ידה. לקאיה אין ממש אנשים בחייה, והיא יודעת לחיות את חייה לבדה, אך מרגע שהיא מכירה אנשים, היא גם לומדת מהי בדידות. בכפר הסמוך לביצת החוף כולם מכנים את קאיה ילדת ביצות במקרה הטוב או זבל ביצות במקרה הפחות טוב, הם מספרים עליה סיפורים ויש עליה לא מעט מעשיות ודעות קדומות, ולכן כשצ'ייס אנדרוז מת בנסיבות חשודות, קל מאוד להאשים אותה, אבל האם דעות קדומות יכולות לנצח אמת?

כשהספר הגיע אליי, הוא הגיע עם כריכה לבנה, כלומר, יש כותרת, אבל אין כריכה או תקציר, מה שמקשה עליי לשפוט את הספר לפי הכריכה או להבין מה הולך להיות בו. אבל זו בדיוק המטרה של ספר לבן, וזו הייתה התמודדות חדשה בשבילי, צללתי לספר שלא ידעתי מה הולך לקרות בו, והגעתי לעולם שונה במהותו מכל עולם שנכנסתי עליו עד היום בספר. והיה לי די מרגש להיכנס לספר שגם מכניס בתוכו את עולם הדעות הקדומות, ללא דעות קדומות כלל.

העולם של קאיה הוא עולם מיוחד, למרות שהיא נמצאת בו לבדה, יש לה כל כך הרבה חיים, יש לה סדר יום, ויש לה עם מי לדבר, היא דמות מתפתחת, וההתפתחות שלה היא מדהימה ועמוקה כל כך, הסיפור שלה הוא מיוחד, ושונה וכואב. כשקראתי בספר, התרגשתי מאוד, ראיתי כמה אנשים יכולים לפגוע או לחילופין לעשות טוב, הבנתי מה נוכחות של אדם אחד בחיים של אדם אחר, יכולה לעשות. כל זמן שקראתי על הבדידות של קאיה, חשבתי על אחי שנמצא בבידוד לבד במשך שבת שלמה, וכיוון שאנחנו דתיים, אז גם בלי יכולת לתקשר עם אף אחד, לאחי עומדות להיות שתי שבתות כאלה, לקאיה זו הייתה מציאות שלמה.

הספר נע בין מקרה הרצח, חקירתו והמשפט, לבין ילדותה והתבגרותה של קאיה. בהתחלה השפה הייתה לי קצת קשה, אבל מהר מאוד נשאבתי פנימה וכבר לא הרגשתי בכך. קצת קשה לי להכניס את הספר תחת ז'אנר מסוים בראש, כי הוא לא בדיוק מותחן או ספר דרמה, אבל הוא גם לא ממש רומן התבגרות, וצריך להמציא בשבילו ז'אנר מיוחד שהוא יוכל למצוא את עצמו בתוכו, בדיוק כמו שקאיה צריכה. הספר מתאים לאוהבי הקריאה באשר הם, ולא משנה איזה ז'אנר הם בדרך כלל קוראים, כי כל אחד ימצא בתוכו את הז'אנר שהוא אוהב, וימצא את נקודת החיבור. הוא גם מאוד מתאים לקריאה דווקא בתקופה הזו של הקורונה, למי שרוצה להרגיש קצת פחות לבד.

שורה תחתונה: ספר שמלא בכל כך הרבה, וממלא את הלב!