טריס תמיד חולה, אבל הפעם היא חולה במיוחד, היא מתעוררת אחרי תאונה ומתקשה להיזכר בדברים, זיכרון התאונה ריק אצלה לגמרי, והיא בכלל לא מרגישה כמו עצמה. טריס מתחילה לאכול בלי הפסקה, אבל היא מרגישה כל הזמן מין חור בבטן, כאילו אין סוף לקיבה. אחותה הקטנה פן שונאת אותה, אבל הרבה יותר מבדרך כלל, היא ממש מפחדת ממנה ומתרחקת, ונראה שהיא אפילו מנסה לשכנע את ההורים שטריס חולה יותר ממה שהיא באמת. אבל אז טריס מתחילה לאכול דברים מוזרים, ולהבין דברים מוזרים אפילו יותר, אחרי משהו שמעורב בו אש, פן וטריס מאחדות כוחות, מתחילות לשמור סודות מאחרים, ונאלצות להתמודד מול האדריכל, ולפעמים קצת קשה להן להבין מי הוא הטוב ומי הוא הרע, אבל הן סומכות על תחושת הבטן שלהן, ויוצאות להציל את המשפחה.
לא מזמן ראיתי בפייסבוק סקירה על הספר הזה, ואני מודה שהסתקרנתי, קודם כל (וכרגיל) הכריכה מאוד מושכת את העין, ואחרי עיון קצר גם בתקציר, והעובדה שאני סומכת על דעתה של כותבת הסקירה, החלטתי להשאיל אותו מחברה ולקרוא אותו. בהתחלה לא ממש הבנתי מה קורה, הספר מתחיל בחוסר וודאות ובלבול גדול, אבל אז התחלתי להבין שאנחנו פשוט חווים את החוויות של טריס עצמה, טריס היא זו שמתעוררת ולא מבינה מה קורה סביבה, וגם כשהיא כבר מתחילה להבין, היא נמצאת בחוסר וודאות גדול מאוד.
הספר הוא מין ספר פנטזיה-מתח-אימה, שילוב שבעבר היה נשמע לי בלתי אפשרי שאקרא, אבל כל כך נהנתי מהספר, וממש נשאבתי פנימה, והרגשות של פן וטריס עוברים כל כך טוב, שפשוט הרגשתי הן לאורך העלילה, והרגשתי שאני חלק מהעלילה ואני עצמי בתוך הספר. הספר מתאים לנוער מעל גיל 12 (לפי הגבלת הגיל של ההוצאה) ואני מסכמה עם ההגבלה הזו, כי יש בו קצת אלמנטים של אימה, וילדים צעירים יותר עלולים לפחד. הספר מתאים גם למבוגרים חובבי פנטזיה ומתח, ובערך בזמן שסיימתי את הספר ויצאתי אל חלל הסלון, אחי כבר גנב ממני את הספר והתחיל לקרוא.
שורה תחתונה: אדם הוא הרבה יותר מרק זיכרונות.
