Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
שחפים בסופה
קטגוריה:
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 110
בפברואר 1959 נקלעו ספינות דיג רבות לסופה עזה בשדות הדיג של ניוּפאוּנדלנד, וספנים רבים נספו בה. ברומן דחוס ועוצר נשימה זה, מובא סיפורה של השחף, המפליגה שם כשעל סיפונה שלושים ושניים איש עם שלל הדגה שלהם. קרח רב מתחיל להיערם על הספינה, וסילוקו תוך כדי מאבק ברוחות ובגלי הענק הופך למאבק לחיים ולמוות בין האדם לאיתני הטבע ובין ייאוש לתקווה. איינר קאורסון נולד ב־1955 ברייקיאוויק. בראשית דרכו פורסמה שירתו בכתבי־עת ספרותיים וב־1981 ראה אור רומן הביכורים שלו; מאז כתב כשלושים ספרים. שחפים בסופה זכה לשבחים ברחבי העולם וקטף פרסים, בהם פרס הספרות השוודי. הוא נכלל ברשימות הספרים הטובים ביותר לשנת 2020 של הסאנדיי טיימס ושל הפייננשל טיימס.

הספר מביא את סיפורה של ספינת דיג בשם השחף שבשנת 1959 נקלעה למצוקה בעת הפלגה כשעל סיפונה שלושים ושתיים אנשי צוות. הים היה סער מאוד ועל סיפון האוניה נוצרו גושי קרח עצומים בשל הטמפרטורה הנמוכה.

רב החובל הוציא בתורנויות החוצה חברי צוות שנקשרו לספינה ברצועות והחלו לשבור את גושי הקרח הגדולים בכלי עבודה שהיו מצויים ברשותם.

השחף היתה סירת דיג חדישה ומשוכללת. היו לה סירות הצלה מתקדמות, הציוד היה חדש ומתקדם, היו לימאים את כל התנאים להצליח… חוץ ממזג האויר שהשתבש ב 6 בפברואר. לפני שהשתבש הכל התנהל כשורה, הדיג היה מוצלח והם התכוונו אפילו לחזור הביתה מאחר שבטן האוניה היתה מלאה בדגים.

כשהתחילה הסערה, בנוסף לחושך ששרר יום ולילה בגלל שהיו קרובים לקוטב הצפוני, תנאי מזג האויר השתנו ממזג אויר נוח שהאויר להם פנים לסערה מאין כמותה. הגלים היו אדירים ששטפו כל מה שנקרא בדרכם, הטמפרטורות נמוכות מאוד ומשקל גושי הקרח העצומים הכביד על הכמרת (סירת הדיג) ואף גרמו לה לנטות הצידה.

במקביל לסיפור ההתרחשות, אנחנו עדים לסיפורו של לאורוס שהיה הצעיר שבחבורה. אימו הרגישה רע באשר להפלגה ואביו שהיה ימאי ותיק הרגיע אותה שהים שקט והכמרת חדישה. לב של אמא לא טועה…
הוא היה מבין הצעירים על הסיפון אך יחד עם זאת מבין אלה שנרתמו למשימות ההשרדות ומאלה שהעזו ותרמו מעצמם למען אחרים, הכל בשביל להציל את הכמרת וכמובן את כל אנשי הצוות.

הסיפור מתאר את ימי הלחימה הקשים בסערה שהשתוללה באיזור שהכמרת הפליגה. הוא מספר על אנשי המפתח שהיו על הסיפון, על המשימות הקשת שנאלצו לקחת חלק כדי להציל את הכמרת, על האוכל והשינה וכמובן על החרדות והגעגועים הביתה.

האם היה סוף טוב לסיפור? לא תקראו, לא תדעו!

סיפור קטן (קצר), אבל גדול. שמחתי שהוא היה קצר משום שהוא רק התחיל ואני רק רציתי לדעת את הסוף, רציתי לדעת האם שרדו ואיך. הסופר היטיב לתאר את האוירה על הסיפון ואת הלחצים שהיו נתונים אנשי הצוות.
הייתי שמחה לקרוא על יותר רגשות, מחשבות, וסיפורים אישיים של הגיבורים, אני חושבת שזה היה מעבה את העלילה.
אם היה גיבור מרכזי מובהק, אני חושבת שזה היה מקל על ההתחברות שלי לספר, גיבור שהייתי יכולה להתחבר אליו.

בסך הכל הספר היה מעניין, כתוב יפה, מתורגם יפה ומעורר מחשבה. נהנתי מקריאתו והייתי סקרנית לגלות את סופו, הוא הצליח לקחת את המחשבות שלי אי שם להפלגה הרחוקה והמסוכנת של השחף.

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן