פא סולט היה מיליונר והיתה לו אחוזה גדולה על שפת אגם ג'נבה. לא היו לו ילדים ביולוגיים משלו והוא אסף לביתו שש בנות מכל מיני מקומות ונתן להן חיים טובים. הוא דאג להן יחד עם סוכנת הבית שלו וסיפק להן את כל מחסורן.
מאיה היתה הגדולה מבניהן, כולן כבר עזבו את הבית, רק מאיה נשארה לגור בקוטג' שבפאתי האחוזה. כשהיא נסעה ללונדון לבקר חברה, היא קיבלה טלפון מסוכנת הבית והודיעו לה שאביה האהוב הלך לעולמו.
היא חוזרת לאחוזה וקוראת לאחיותיה לעשות כמוה כדי להתאבל על אביהן.
כל אחת מהאחיות שונה מהשניה, לכל אחת יופי, אופי וטמפרמנט שונה אבל יחד עם זאת הקשרים בניהן היו טובים, הרבה בזכות איך שגדלו.
פא היה איש העולם הגדול והיה נעדר הרבה מהאחוזה לרגל עסקיו. כשהיה באחוזה הוא עבד מחדר העבודה שהיה ליד הטרקלין, הבנות היו נכנסות לא פעם ומבלות איתו בזמן שעבד. כששאלו אותו הבנות במה הוא עוסק, הוא היה מחייך וענה שהוא עוסק בקוסמות, הבנות לא באמת ידעו ממה הוא מתפרנס. הוא היה אדם צנוע ולא חומרי וטען שיצירות האומנות היחידות שיש לו הן הבנות שלו.
משהלך לעולמו הוא השאיר את צוואתו בידי עורך דינו שהכריז כי יספר לבנות על הצוואה רק כשכל הבנות יגיעו לאחוזה. הבנות היו סקרניות לשמוע מה פה השאיר להן…
אביהן היה דיסקרטי בחייו אבל במותו הוא החליט לשחרר לבנות מעט כסף והרבה מידע. לכל אחת מהבנות הוא השאיר מכתב אישי וגם קצה חוט לעבר שלה אם היא תבחר לעשות כן. היה קשה לאחיות להפנים שאביהן היקר אינו בין החיים ולקרוא את המכתבים אבל כבר למחרת היום כל אחת נסעה לדרכה ומאיה נשארה באחוזה לבדה.
קול מן העבר ומשפט חשוב שפא השאיר לה במכתב מדרבן את מאיה להעלם לזמן מה והיא מחליטה שהיא רוצה לגלות יותר על מוצאה, על ריו בברזיל. בהחלטה של רגע היא אורזת ועולה על מטוס, היא לא ידעה למה לצפות.
ביקורה של מאיה בברזיל פותח לנו צוהר לסיפור נוסף, סיפורה של איזבלה שהתרחש בריו של 1927. חוזרים בזמן.
כשמלאו לאיזבלה 18 הוריה ערכו לה מסיבה גדולה ומפוארת, שם היא הכירה את גוסטבו, בן למשפחה מיוחסת וחשובה. הוא היה מבוגר ממנה בכמה שנים טובות, הוא לא הגיע ממשפחה עשירה, הוא היה נמוך ממנה, שיערו הקליש מעט אבל הוא רצה אותה בתור אישתו, רצה אותה מאוד. לאחר מספר פגישות נוספות הוא ביקש את ידה ואיזבל הסכימה. למרות חסרונותיו, הוא היה נעים ומכבד, בן לשושלת מכובדת והכי חשוב ירצה את הוריה שישמחו לראות אותם נשואים.
ממש בסמוך לאירוסין, חברתה הטובה ביותר ומשפחתה נסעו לפריז לכמה חודשים בעקבות עבודתו של האב. איזבל כל כך רצתה להצטרף אליה בשביל לחוות את העולם הגדול ולהתפרק לפני שהיא נכנסת לברית הנישואים… אביה הסכים והם הפליגו לאירופה.
בפריז היא פגשה עולם אחר. היא פגשה באומנות, במתירנות, בחופש, בחברים טובים והכי חשוב, באהבה!
מה יקרה למאיה? מה יקרה לאיזבל?
איך הסיפורים יתחברו?
אתם חייבים לקרוא את הספר המשובח הזה. איך לא קראתי אותו עד עכשיו???
נשאבתי פנימה מהעמוד הראשון ולא יכולתי לעזוב. אל תחששו מהעובי שלו, זה רק אומר שההנאה שלכם תהיה ארוכה יותר.
איזו כתיבה משובחת ללוסינדה ריילי, איזו עלילה מרתק היא רקחה, אילו דמויות מרתקות.
ממליצה לכם בחום לקרוא את הסאגה המשפחתית הזו, הרגשתי כאילו עברתי לגור בריו, בפריז ועל שפת אגם ג'נבה. התיאורים היו מוחשיים כל כך, הסיפור עשוי היטב עם תיאורי רקע ואפילו שילוב עובדות היסטוריות כמו הפסל של ישו בריו. לאחר ביום הקריאה קראתי עליו בויקיפדיה וכל מה שריילי כתבה עליו, קרה במציאות.
אהבתי את דמותה של מאיה, את התהליך שהיא עברה, את האומץ שאזרה כדי לגלות את עברה. היא יצאה מהחממה שלה בשוויץ, ארזה מזוודה ויצאה אל עבר הלא נודע. שם בריו היא למדה על עברה וחוותה חוויות ששינו את גורלה.
אז בקיצור ולעיניין, אם זה לא היה מספיק ברור… תשיגו עותק ותפליגו רחוק, הנאה מובטחת!
