מי שמנצח לא מוותר, מי שמוותר לא מנצח.
טארה לורן היתה בטוחה שברגע שתסיים את התואר שלה במשפטים ומנהל עסקים כל הדלתות יפתחו בפניה בעולם האמיתי אבל לצערה הרב זה לא קרה והיא מצאה את עצמה לאחר הלימודים מתגוררת בדירה קטנה בברוקלין עם שותפה כשהיא מחוסרת עבודה ובקושי מצליחה להתקיים.
כשטארה נתפסת על חם בזמן שהיא מתגנבת לחדר האוכל של אחד ממלונות היוקרה בעיר ונהנת מארוחת בוקר מפנקת כאילו שהיא אחת מהאורחים, היא נוחתת ישירות לתוך זרועותיו האימתניות של בעל רשת המלונות – מר פרסטון פארקר.
פרסטון עבד קשה בעשרים השנה האחרונות כדי להקים את רשת המלונות שלו והוא נקרא בפי כל: "מר ניו יורק" והדבר האחרון שהוא צריך עכשיו זה פרזיטית אוכלת חינם שתחיה על חשבונו ותבזבז אלפי דולרים מהתקציב שלו.
פרסטון מציע לטארה הצעה שקשה לסרב לה – היא תשמש בתור העוזרת המנהלית שלו לאחר שאף אחד אחר לא הצליח לשרוד בתפקיד הזה עם הדרישות הגבוהות שלו.
פרסטון הוא בוס לא קל, הוא תובעני, קפדן, קשוח ודי אנטיפת, הרי לא סתם הוא הגיע לאין שהגיע, אבל לטארה לא אכפת, היא כל כך מאושרת לעבוד ולקבל משכורת בסוף החודש וכל השאר זניח מבחינתה.
במהרה טארה מבינה שעשתה עסקה עם השטן ופרסטון הוא בהחלט בוס מהגיהנום, היא גם מבינה למה כל העשרים עוזרים שהיו לפניה נטשו את הספינה והתפטרו וגם היא היתה שמחה להתפטר אבל זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה ופרסטון יעשה הכל כדי לטרפד לה את האפשרות לעבור לעבוד במקום אחר.
בינתיים, טארה עושה חיל בתור העוזרת האישית שלו והופכת מנערת שליחויות ליד ימינו ולדמות מאד מרכזית ויעילה בחברה.
פרסטון מתזז אותה בכל שעות היממה והיא לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שהיו לה חיי חברה כלשהם מעבר לשעות העבודה הבלתי נגמרות.
חייה הופכים מחיי עוני מכפירים לחיי יוקרה פעילים אבל האם יש מחיר לחופש? ועד מתי היא תיתן לבוס שלה לנהל לה את החיים? נותר לה רק להתפטר ולמצוא את הדרך הכי מתוחכמת לברוח החוצה ויפה שעה אחת קודם.
העלילה כתובה מנקודת מבטה של טארה ומנקודת מבטו של פרסטון.
אחרי שקראתי רצף של ספרי מתח ממצמררים, הייתי חייבת אתנחתא עם ספר רומנטי קליל וחמוד.
הספר הזכיר לי מאד את הסרט: "שבועיים מראש" בכיכובם של סנדרה בולוק ויו גרנט.
כמו בסרט, גם כאן, דמותה של העוזרת האישית (טארה) היתה משעשעת ויעילה, אהבתי את הדרך שלה להחזיק את פרסטון קצר, לענות לו כשצריך ולא לפחד להיות חזקה ודעתנית על אף היותו בוס קצת מפחיד (אני חושבת שגם הוא אהב את זה אצלה). אהבתי את הדינמיקה וההשתלחויות שלהם זה בזו ובכלל, שניהם הצליחו לגרום לי לחייך הרבה.
אם בא לכם להעביר את לילות הסתיו הקרירים עם ספר שיחמם לכם את הלב אז זה הספר המושלם עבורכם.
קריאה מהנה.
