Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
שבועיים התראה מראש
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 269
לחברת פרקר אינטרנשיונל, אני כותבת מכתב זה כדי להודיע רשמית על התפטרותי מחברת פרקר אינטרנשיונל (והמנכ"ל היהיר והמתנשא שלה), שתיכנס לתוקף שבועיים מהיום.  זאת הייתה החלטה קלה מאוד, כיוון שהשנתיים האחרונות היו בשבילי אומללות לחלוטין. אני מאחלת לעוזרת הבאה של מר פרקר הרבה הצלחה (היא תזדקק לה), ואם הבוס שלי ירצה שאעשה משהו בשבועיים הבאים, בבקשה אמרו לו שהוא יכול לעשות זאת בעצמו...  בברכה (לא באמת),  טארה לורן זאת הגרסה של מכתב ההתפטרות בהתראה של שבועיים מראש שהייתי צריכה לשלוח לבוס שלי, מפני שהגרסה המקצועית – זאת שכתבתי בה שאני "אסירת תודה על כל ההזדמנויות" וש"היה לי לכבוד להשתתף בכל החוויות המספקות" בחברה במהלך השנים - נדחתה בגיחוך הסקסי הקבוע שלו בתוספת ההמלצה "אני מציע בחום שתקראי את האותיות הקטנות בחוזה שלך..." אז קראתי. ועכשיו הבנתי שאלא אם כן אזייף את מותי, ארעיל את הבוס שלי או אמצא איזו דרך לפתוח את החוזה הבלתי אפשרי שלי לדיון מחדש, אני תקועה בעבודה אצל אחד הבוסים השחצנים והאכזריים ביותר בניו יורק. לפחות כך חשבתי עד שהוא התקשר אליי אתמול בלילה עם הצעה דחופה... הסופרת וויטני ג'י מחברת הספר "ספק סביר" חוזרת ברומן קומי שלא תרצו להניח מהיד.

מי שמנצח לא מוותר, מי שמוותר לא מנצח.

טארה לורן היתה בטוחה שברגע שתסיים את התואר שלה במשפטים ומנהל עסקים כל הדלתות יפתחו בפניה בעולם האמיתי אבל לצערה הרב זה לא קרה והיא מצאה את עצמה לאחר הלימודים מתגוררת בדירה קטנה בברוקלין עם שותפה כשהיא מחוסרת עבודה ובקושי מצליחה להתקיים.
כשטארה נתפסת על חם בזמן שהיא מתגנבת לחדר האוכל של אחד ממלונות היוקרה בעיר ונהנת מארוחת בוקר מפנקת כאילו שהיא אחת מהאורחים, היא נוחתת ישירות לתוך זרועותיו האימתניות של בעל רשת המלונות - מר פרסטון פארקר.
פרסטון עבד קשה בעשרים השנה האחרונות כדי להקים את רשת המלונות שלו והוא נקרא בפי כל: "מר ניו יורק" והדבר האחרון שהוא צריך עכשיו זה פרזיטית אוכלת חינם שתחיה על חשבונו ותבזבז אלפי דולרים מהתקציב שלו.
פרסטון מציע לטארה הצעה שקשה לסרב לה - היא תשמש בתור העוזרת המנהלית שלו לאחר שאף אחד אחר לא הצליח לשרוד בתפקיד הזה עם הדרישות הגבוהות שלו.

פרסטון הוא בוס לא קל, הוא תובעני, קפדן, קשוח ודי אנטיפת, הרי לא סתם הוא הגיע לאין שהגיע, אבל לטארה לא אכפת, היא כל כך מאושרת לעבוד ולקבל משכורת בסוף החודש וכל השאר זניח מבחינתה.
במהרה טארה מבינה שעשתה עסקה עם השטן ופרסטון הוא בהחלט בוס מהגיהנום, היא גם מבינה למה כל העשרים עוזרים שהיו לפניה נטשו את הספינה והתפטרו וגם היא היתה שמחה להתפטר אבל זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה ופרסטון יעשה הכל כדי לטרפד לה את האפשרות לעבור לעבוד במקום אחר.
בינתיים, טארה עושה חיל בתור העוזרת האישית שלו והופכת מנערת שליחויות ליד ימינו ולדמות מאד מרכזית ויעילה בחברה.
פרסטון מתזז אותה בכל שעות היממה והיא לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שהיו לה חיי חברה כלשהם מעבר לשעות העבודה הבלתי נגמרות.
חייה הופכים מחיי עוני מכפירים לחיי יוקרה פעילים אבל האם יש מחיר לחופש? ועד מתי היא תיתן לבוס שלה לנהל לה את החיים? נותר לה רק להתפטר ולמצוא את הדרך הכי מתוחכמת לברוח החוצה ויפה שעה אחת קודם.

העלילה כתובה מנקודת מבטה של טארה ומנקודת מבטו של פרסטון.
אחרי שקראתי רצף של ספרי מתח ממצמררים, הייתי חייבת אתנחתא עם ספר רומנטי קליל וחמוד.
הספר הזכיר לי מאד את הסרט: "שבועיים מראש" בכיכובם של סנדרה בולוק ויו גרנט.
כמו בסרט, גם כאן, דמותה של העוזרת האישית (טארה) היתה משעשעת ויעילה, אהבתי את הדרך שלה להחזיק את פרסטון קצר, לענות לו כשצריך ולא לפחד להיות חזקה ודעתנית על אף היותו בוס קצת מפחיד (אני חושבת שגם הוא אהב את זה אצלה).  אהבתי את הדינמיקה וההשתלחויות שלהם זה בזו ובכלל, שניהם הצליחו לגרום לי לחייך הרבה.
אם בא לכם להעביר את לילות הסתיו הקרירים עם ספר שיחמם לכם את הלב אז זה הספר המושלם עבורכם.

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן