Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
שבועיים התראה מראש
תגיות: ,
סופר/ת:
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 269
לחברת פרקר אינטרנשיונל, אני כותבת מכתב זה כדי להודיע רשמית על התפטרותי מחברת פרקר אינטרנשיונל (והמנכ"ל היהיר והמתנשא שלה), שתיכנס לתוקף שבועיים מהיום.  זאת הייתה החלטה קלה מאוד, כיוון שהשנתיים האחרונות היו בשבילי אומללות לחלוטין. אני מאחלת לעוזרת הבאה של מר פרקר הרבה הצלחה (היא תזדקק לה), ואם הבוס שלי ירצה שאעשה משהו בשבועיים הבאים, בבקשה אמרו לו שהוא יכול לעשות זאת בעצמו...  בברכה (לא באמת),  טארה לורן זאת הגרסה של מכתב ההתפטרות בהתראה של שבועיים מראש שהייתי צריכה לשלוח לבוס שלי, מפני שהגרסה המקצועית – זאת שכתבתי בה שאני "אסירת תודה על כל ההזדמנויות" וש"היה לי לכבוד להשתתף בכל החוויות המספקות" בחברה במהלך השנים - נדחתה בגיחוך הסקסי הקבוע שלו בתוספת ההמלצה "אני מציע בחום שתקראי את האותיות הקטנות בחוזה שלך..." אז קראתי. ועכשיו הבנתי שאלא אם כן אזייף את מותי, ארעיל את הבוס שלי או אמצא איזו דרך לפתוח את החוזה הבלתי אפשרי שלי לדיון מחדש, אני תקועה בעבודה אצל אחד הבוסים השחצנים והאכזריים ביותר בניו יורק. לפחות כך חשבתי עד שהוא התקשר אליי אתמול בלילה עם הצעה דחופה... הסופרת וויטני ג'י מחברת הספר "ספק סביר" חוזרת ברומן קומי שלא תרצו להניח מהיד.

אומרים שלכל דבר יש עת. עת להיוולד, עת לשמוח ועת לבכות. אבל עבורי אין דבר כזה עת לצחוק. מי שמכיר את הטעם שלי בספרים יודע שאני תמיד מחפשת את הספר המצחיק הבא, ולא קיים זמן כלשהו שבו קומדיה רומנטית לא תתאים לי – אני מחפשת את הספרים הללו בנרות. ולכן כשיצא שבועיים התראה מראש זה היה רק עניין של זמן עד שאקרא אותו. בגלל שאני קוראת בלילות, נאלצתי לעצור את פרצי הצחוק המתגלגל שלי מפעם לפעם כדי לא להעיר את הבת שלי שישנה לידי.

שתי דמויות מובילות את הספר, ואהבתי במיוחד את השוויון ביניהן. אין כאן דמות מובילה ודמות נגררת, יש כאן שתי דמויות חזקות ודומיננטיות שבמקרה האחד הוא גבר והשנייה אישה. נכון, אחד מהם הוא מנהל והשנייה עובדת, ויש התרחשויות בספר שלא בטוח שהיו יכולות לעבור בחיים הרגילים, אבל מה הן קומדיות רומנטיות טובות ללא אלמנט הדמיון? כל הז'אנר הזה מבוסס על פנטזיה, וזו עוד סיבה מדוע הספר הזה עבד לי.

טארה לורן עוברת לתפוח הגדול כדי למצוא עבודה. החלום שלה הוא לעבוד בחברה גדולה ולגור במנהטן, אבל חיפושי העבודה לא הולכים כל כך טוב כפי שחשבה, והיא נאלצת לחלוק דירת חדר בברוקלין עם שותפה. אחרי כמה חודשים ללא הכנסה, טארה מוצאת פתרונות יצירתיים: נסיעה באוטובוסים לתיירים במקום לשלם ברכבת התחתית למשל, אבל ללא ספק גולת הכותרת היא ארוחות הבוקר בבתי מלון יוקרתיים. ארוחת גורמה של אכול כפי יכולתך באחד ממלונות היוקרה של רשת פרקר אינטרנשיונל הופכת לארוחה האהובה עליה, והיא מתגנבת אליה לפחות פעם בשבוע. באחד הימים היא נתפסת על ידי צוות הביטחון, וכשהיא מנסה לחמוק החוצה היא נתקלת בלא פחות מהבעלים והמנכ"ל של הרשת – פרסטון פרקר.

המוניטין של פרסטון פרקר הולך לפניו: בוס איום, אדם איום, וכזה שהצליח להבריח כל עוזר אישי שאי פעם עבד עבורו. פרסטון נשוי לעבודה שלו, אבל הוא גם חתיך לוהט ואין לו ממש זמן למערכות יחסים, אז הוא משאיר אותן קלילות וקצרות. פרסטון מציע לטארה עסקה: היא תשמש כעוזרת המנהלית החדשה שלו והוא לא יתלונן במשטרה על הגניבה. טארה מחליטה להסכים להצעה, אבל מהר מאד היא מגלה שעשתה את טעות חייה. פרסטון לא מרפה והוא דורש ממנה לעבוד 24/7. השכר הגבוה, הבונוסים השנתיים, ההטבות המפנקות והמגורים בדירה יוקרתית בשכר דירה מוזל – כל אלה לא שווים את אובדן החיים הפרטיים שלה. טארה מחליטה להתפטר ולתת התראה של שבועיים מראש, אבל אז היא מגלה שזה לא כל כך פשוט.

"אני מבינה שעשיתי טעות שלא קראתי את האותיות הקטנות בחוזה ההעסקה שלי, אבל בכל זאת אני מעוניינת לעזוב את החברה שלך."

מה יעלה בגורלה של טארה? האם תצליח להשתחרר מהחוזה הדרקוני? ומה לגבי החשמל בין השניים שיכול להאיר את כל ניו יורק?

פסק הדין:
שבועיים התראה מראש הוא מסוג הספרים שציפיתי לאהוב, ואכן לא התאכזבתי, הדפים נהפכים מעצמם ונקראים במהירות. ציפיתי שיהיה צפוי לחלוטין, ובכל זאת הוא הצליח להפתיע אותי עם הפתעה קטנה וחמודה, שאשאיר לכן לגלות בעצמכן. לא משנה היכן תקראו את הספר: לפני השינה, על שפת הבריכה או בחופשה, וגם לא משנה אם תבחרו להצטנן איתו בקיץ, או להתחמם איתו בחורף – ההנאה מובטחת.

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן