הספר הזה חיכה לי על השידה כמעט שנתיים עד שסוף סוף התפניתי אליו, ולא בכדי, מדובר בספר של כמעט אלף עמודים ועל כן לקח לי כמעט חודש לסיים אותו.
זהו סיפורו האוטוביוגרפי של מחבר הספר גרגורי דיוויד רוברטס, שמו הבדוי הוא לינדזי ובספר הוא מכונה לין או לינבאבא.
לין הוא אסיר נמלט, שברח מהכלא בניו זילנד והגיע לבומביי בהודו. בהגיעו לבומביי הוא חסר כל וחושש להתגלות, אך אט אט הוא צובר בטחון ומתחיל להכיר את העיר ההומה, הרב גונית, הרב שכבתית, והרבה בזכות פרבקר מדריך תיירים ההופך לחברו הטוב, ומראה לו את כל חלקי העיר גם אלו ה"קשים לצפייה".
נדמה כי חיים שלמים עוברים על לין בספר הזה. הוא חוקר ולומד את בומביי על כל מורכבויותיה. הוא מכיר את המסעדות המקומיות, את מקדשי הדת, את מאורות האופיום, את השוק השחור, את מוכרי הסמים, את אזורי הסחר ואזורי העוני, את בתי הבושת, את סוגי האנשים והעדות השונים.
בתחילה הוא מתגורר בבתי מלון, אך משפג תוקפו של דרכונו המזויף, הוא עובר להתגורר במשכנות העני, בבקתות מטות ליפול, באזור ללא שירותים וללא מים זורמים, אך עם שכנים וחברי אמת הדואגים לו ללא הרף. לתקופה מסוימת הוא נוסע לאחד הכפרים לגור עם משפחתו של פרבקר, וחי כאחד האיכרים.
הוא לומד את השפה ואת התרבות, הוא מתאהב בבומביי ומתאהב גם בקרלה היפה, המסתורית והמתעתעת.
הוא מתחבר למאפיה ולעולם התחתון, לומד את עולם הפשע ועובד איתם, כאשר ראש המאפיה הופך לאביו הרוחני.
הוא אפילו נכלא לתקופה בכלא האכזרי של בומביי, אך נדמה כי כמעט שום דבר לא מפיל את רוחו, והוא במידה מסוימת בלתי מנוצח.
הספר הזה לא קל לקריאה והוא אינו מסוג הספרים שאפשר לקרוא ברצף. נדמה כי כל תקופה בספר מתוארת לפרטי פרטים מתוך רצון להמחיש את תרבותה והווייתה של הודו ואת החוויות, שחלקן מטלטלות ומסמרות שיער, לקוראים.
יש בו קטעים פילוסופיים בהם דן לין עם חבריו ובעיקר עם מורהו הרוחני,ראש המאפיה בעודו מנסה לחפש משמעות, ויש בו קטעי אלימות והתעללות קשים. יש בו סיפורים עוצרי נשימה ויש בו סיפורים על חברות עמוקה, על אהבה, על בגידה, על כאב, על שמחה ועל מוות.
נראה כי הכל קורה ללין בספר הזה – הוא מתאהב, הוא חווה אובדן , הוא כואב, מתגעגע, לומד, נופל וקם.
דמותו של לין מצטיירת כאנושית והומנית, הוא מתואר כחבר נאמן, רגיש ,נדיב ולעתים קשה להאמין כי הוא עבריין נמלט.. אך מנגד ברגעים בהם הוא מאוים הוא מסוגל להשתמש באלימות אכזרית.
כחובבת סיפורים אמיתיים, אין ספק שנהניתי מהספר הזה, וכערך מוסף, העשרתי את ידיעותיי על הודו ותרבותה הרב-גונית – נדמה כי בעיר הזאת הכל מותר, ומה שלא, הופך למותר באמצעות קצת שוחד..
לסיכום- רגע לפני שיוצאים למסע המטלטל בספר הזה, קחו נשימה עמוקה והרבה אורך רוח.
