חייה של ברט בולינג'ר מאורגנים ויציבים יש לה עבודה מכובדת בחברת קוסמטיקה גדולה של אמה, דירה מרווחת וגם חבר שהוא עורך-דין מוצלח.
הרומן נפתח במות של אמה מכאן הדמעות שלי התחילו לזרום, לכל אחד סיפור אישי, ולי הספר נגע בנקודות כואבות במיוחד מאותו הרגע לא הנחתי את הספר בצד.
ברט, הייתה בטוחה שעכשיו היא תקבל בירושה את האימפריה המשפחתית, אבל אז היא מקבלת מעו"ד של אמה את הצוואה, שהיא בעצם רשימת המשאלות שלה, שכתבה כשהיתה בת ארבע עשרה בלבד.
הרשימה החלקית : רכישת סוס, התאהבות (לא מתוך נוחות) , משרת הוראה שכל כך רצתה, עזרה לחלשים ועוד... אמה מעמידה בפניה את החלומות שלה כילדה, כתנאי לזכות בצוואה.
ניסיונותיה הם לא קלים בכלל ובלית ברירה יוצאת ברט להשלים את הרשימה, שהיא חסרת אונים והלם–שעד עתה ידעה שחייה פשוט מושלמים–צריכה לרדוף אחר משאלות הנעורים, ומגלה שיש חלומות שאין להם תאריך תפוגה.
הספר נוגע במספר הנושאים, כל קורא יכול למצוא בספר את שמעניין אותו, יחסי אם ובת, יחסים בין משפחתיים, עולם העסקים, הגשמה עצמית, בעצם לאן נעלמים חלומות הילדות שמתבגרים?
הספר קריא, שוטף ומהנה. העלילה מתפתחת בקצב וראוי, מרגיזה לעיתים ומתקדמת אל המפתיע. במחצית מהספר הקורא כבר מבין את הכיוון ורואה הדרך העלילה, אך למרות זאת הכתיבה ממשיכה לרתק אותנו בפיתוליה.
זה לא ספר שמועמד למופת ואין בו אמירות של חוכמת חיים, אך לא בכל סיפור חייבת להיות אג'נדה ואפילו אם הוא סיפור טוב.
לאורך הספר עובר מסר שלא כל הנוצץ והעושר מבטיחים אושר עם קצת נדיבות, תרומה לזולת, הגשמה והעצמה אישית הינם ברי השגה.
