הגרעין של עלילת הספר "רשימת המשאלות" כבר מוכר מספרים אחרים כדוגמת הסופרת האהובה עלי: ססליה אהרן כמו "נ.ב אני אוהב אותך " ואפילו "100 שמות" שלה, וראינו כבר סרטים שכאלו, עם רשימות/צוואות כאלו ואחרות ומסעות לגילוי עצמי וסגירת מעגלי חיים. ואפילו הסוף היה צפוי (לפחות עבורי, אלוהים חנן אותי בדמיון מפותח אז מי יכול עוד להפתיע אותי?) ועם זאת, המסע לגילוי עצמי שעברתי עם הגיבורה ברט, התחנות בהן עצרה והשלבים בחייה שעברה, היו מרגשים ומפעימים, מיוחדים וקסומים.
הקריאה זרמה וריתקה אותי. הספר התקדם על מי-מנוחות במסלול ידוע מראש, הסופרת כתבה בסגנון מלא הומור וזימנה לגיבורה שלה הפתעות נעימות ופחות נעימות לאורך כל העלילה.
התחושה הייתה כמו להתעטף ביום חורף סגרירי בשמיכה רכה ואהובה, תחושה מנחמת, ביתית, משפחתית ונעימה.
והסוף, אף כי היה צפוי מבחינתי וכבר חיכיתי לרגע שבו לא אתבדה – כי לעולם לא הייתי מסכימה לסוף אחר.
אז לפעמים לא צריך ספרים מלאי דרמה/אקשן/טוויסטים/התאהבות של בום זבנג כדי להינות מכמה שעות של קסם.
לפעמים סיפור אהבה יכול להתפתח לאט ועדיין למלא את הלב שלנו עד גדותיו.
לפעמים סיפור מוכר וידוע מראש – הוא בדיוק הסיפור לו היינו זקוקים כדי להישאר עם חיוך על השפתיים.
ספר טוב על אף שהוא צפוי, עדיין מצליח לפרוט לנו על הנימים הדקים ולנגוע בכל אחד ואחד מאיתנו בנקודה אחרת.
אני לא רוצה לעשות ספויילרים, אבל אני יכולה לרמוז שכשהגיבורה שרה "Somewhere Over The Rainbow", נשברתי ודמעתי. ועכשיו בא לי לראות את "נדודי שינה בסיאטל".
ממליצה בחום.
