Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
רשימות מארץ הכביש
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 543
תמיר גושן הוא צלם מצליח, נשוי ואב לילדה, מעריץ של קייט בוש. אבל כל זה שייך לעולם שתמיר נעקר ממנו בנסיבות מסתוריות; כעת נפרשׂ לפניו כביש אינסופי, שטבלאות ייאוש מצוירות עליו לכל אורכו ומשני עבריו משתרעים שדות תירס עצומים. מהו המקום הזה? איך נקלע אליו? איך יֵצא ממנו? בניסיונותיו להיחלץ מארץ הכביש, מזמן אליה תמיר את חייו הקודמים. הוא מתחקה אחר קשרים ופרידות שעשו אותו למי שהוא, מתוודע למקורותיה של חתירתו הקנאית ליופי, ושב ומבקר בכפר אנגלי אחד, שהתעלומה האפלה המרחפת עליו עשויה להיות המפתח לפענוח מצבו. "רשימות מארץ הכביש" מחזיר אותנו למקום שבו אנחנו מספרים כדי לחיות. בכישרון נדיר פורט גַפלָה רגע קפוא אחד לגלקסיה של סיפורים, ומחלץ מן המשאב האנושי היקר מכולם – הזיכרון – את שביל־הסתרים המוביל לרגע הבא. "רשימות מארץ הכביש" הוא עיר סואנת, מלאה סודות, שכל קורא וקורא ימצא בה פינה שמחכה רק לו.

אני מתהלך לאורכו של כביש אינסופי. אין לי מושג איך הגעתי לכאן ולאין מועדות פניי. אני אדם המהלך בתוך קופסא אילמת, והנוף מאופק לא פחות מהקולות הכבושים.

תמיר הוא צלם מצליח שנשוי לענבל ואב לשחר הפעוטה. כאשר ענבל מפתיעה אותו עם כרטיס להופעה של קייט בוש, הזמרת האהובה עליו בכל הזמנים, הוא לוקח טיסה ללונדון והולך להגשים חלום ילדות ישן.
לאחר ההופעה, תמיר הנרגש מלא בתובנות והוא מחליט להכין רשימות ולצאת עם ספר צילומים שכולו מוקדש להערצתו הטוטאלית כלפי קייט בוש.
הוא עולה על הרכבת לאקסמינסטר ויוצא למסע שבמהלכו הרכבת עוברת תאונה ותמיר מוצא את עצמו הולך לאיבוד בין הכבישים הבלתי נגמרים ולא ברור אם זה באמת קרה או שהכל אצלו בדימיון וכמו שאומרים: לפעמים אתה צריך ללכת קצת לאיבוד כדי למצוא את עצמך מחדש.
כשהוא נמצא בכביש לשום מקום, תמיר נזכר בילדותו ובמריבות הקשות של הוריו שליוו אותו כל חייו, נזכר בחברים שלו לכיתה ובאכזריות שלהם ובחברות שנוצרה עם דמיטרי - חבר ילדות שמגיח מידי פעם לחייו ונעלם שוב ובאהבתו לצילום מגיל צעיר והרצון להנציח כל רגע שעובר בחייו.

צילמתי מכל הבא לעין, ולא בחלתי באובייקטים שבימים כסדרם עיניי היו פוסחות עליהם באדישות. המצלמה העסיקה אותי מבוקר עד ערב, עד שלרגעים נדמה היה לי שלא המצלמה היא שלוחה של גופי אלא שההפך הוא הנכון. ( עמ' 242)

במהלך המסע שלו באנגליה, תמיר מגיע לבית הארחה שכוח אל באולדריד, שם הוא פוגש אנשים שבורי לב, אנשים אומללים ושמחים, אנשים שהבדידות אופפת את חייהם, כפריים שניזונים משמועות וסתם אנשים שמאסו בחיים והגיעו למקום שנקרא צוק השיכורים כדי לקפוץ למטה אל עבר התהום.
תמיר שומע את סיפור חייהם והכל מתערבב עם סיפור חייו האישי וכך הוא צולל בזכרונות אל העבר, לבגרות שלו, יחסיו הטעונים עם הוריו, הגלגולים שעבר עד שהחליט להפוך לצלם מקצועי, האהבות והאכזבות בחייו והתמיכה האינסופית של אביו במקצוע הצילום בו בחר לעסוק.
במסעו תמיר ניצב מול קדושת החיים לעומת אנשים שקצו בחייהם, אנשים שנמצאים במקום כל כך אפל ואומלל והם לא רואים כל צורך ורצון להמשיך לחיות.  תמיר מנסה בכל כוחו למנוע את הבלתי נמנע ולהציל
את מי שלא רוצה יותר להנצל, כדי לחפר על כישלון העבר שבו הוא לא הצליח להציל את אחד האנשים הקרובים לו ביותר.
תמיר חי כמו בתוך לופ בתוך ארץ הכביש, מקום מתסכל שהוא תקוע בו כמו תייר במדינה מתה וכל דרכי המילוט חסומות לו ולא נותנות לו לשוב לחיק משפחתו.

האם יצליח תמיר להגשים את היעד שהציב בפני עצמו?

בכתיבה רגישה וקסומה, כנה ומשעשעת מכניס הסופר אופיר טושה גפלה את קוראיו אל תוך נבכי נשמתו של תמיר בעל נפש האמן. הספר מאגד בתוכו אוסף של חוויות מרגשות ומטלטלות מההווה ומהעבר של תמיר
(אני אישית אהבתי יותר את סיפורי העבר והזדהתי איתם יותר מאשר עם סיפור ההווה) ומחבר את המציאות לדימיון עד שהם הופכים למקשה אחת.
אהבתי במיוחד את דמותה של ענבל הנפלאה, אשתו של תמיר.  אישה עם חוש צדק בלתי נלאה ורגישות יתר (אישה כלבבי).
זהו ספרו הראשון של אופיר טושה גפלה שאני קוראת, נשאבתי לתוך העלילה, אהבתי מאד את כתיבתו היפה והמרתקת - מומלץ בחום.

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. Avatar

    אם טרם קראת, ממליץ בחום על שלושת ספריו הראשונים.

    1. חגית בן-חור

      טרם קראתי את ספריו הנוספים של הסופר, אחפש אותם בספריה, תודה על ההמלצה 🙂

  2. Avatar

    עולם הסוף, וביום שהמוסיקה מתה, שני ספרים מקסימים מלאי דמיון

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן