"… אולי ישנה סיבה לכך שהזיכרונות שלנו מעורפלים ועמומים. אולי מצבם המופשט הוא חומר מאלחש, חיץ שנועד להגן עלינו מייסורי הזמן ומכל מה שהוא גוזל ומוחק…." עמ' 99.
מישהו משחק בזיכרון של בני האדם.
מישהו מחזיר אנשים לעבר כדי ליצור שינוי במאורעות חייהם ולהתחיל שוב מאותה נקודה.
מישהו שוכח שזיכרונות מורכבים מאנשים נוספים באותה סיטואציה, ולא רק מאותו אדם בודד שהוחזר לעבר.
מישהו יוצר כאוס במוחותיהם של האנשים ובזכרונותיהם, והתופעה הזו מקבלת את השם תסמונת הזכרונות הכוזבים.
בארי סאטון בלש במשטרת ניו יורק מגיע לזירה בה יש אישה המבקשת לשים קץ לחייה, היא לוקה בתסמונת הזכרונות הכוזבים. חייה אינם כפי שהיא מכירה אותם, היה לה בן זוג וילד וכרגע אין לה כלום. היא קופצת אל מותה ובארי מחליט לחקור אודותיה. הוא מגלה כי היא דוברת אמת ובמקביל הוא חושש שנדבק ממנה כאשר יש לו תחושות של דז'ה וו. במהלך החקירות שלו הוא בעצמו נאלץ בניגוד לרצונו לעבור שינוי בזכרון והוא מוחזר בזמן לשעות בטרם בתו נדרסה, הוא מציל אותה וחי חיים אחרים בציר זמן אחר מאותה נקודה.
להלנה סמית, נוירולוגית מומחית, יש חלום. היא רוצה לשמר זכרונות של אנשים, בעיקר חולי אלצהיימר, שכאשר יאבד זכרונם לגמרי היא תוכל לשדר למוחם זכרונות שמחים מחייהם. היא זוכה לקבל מימון אינסופי ויכולת עבודה ללא גבולות אך בעל המאה הוא בעל הדיעה וההמצאה שלה מתגלה ככלי הרסני ביותר הידיים הלא נכונות.
מרקוס סלייד, בעל המאה, משתעשע במכונה כרצונו. משנה צירי זמן של אנשים, מוחק זכרונות ומאורעות ויוצר חדשים. אך מה קורה כאשר המכונה מגיעה לידיים ממשלתיות? מה קורה כאשר מסתבר שהתוכניות ליצירת המכונה, הן של החומרה והן של התוכנה דלפו לרשת וכל אחד יכול לבנות אותה ולשחק בציר הזמן כרצונו? לבטל אירועים שקרו? להחיות אנשים שנרצחו? לבטל רגעים של צער וכאב? מה קורה כאשר למדינות נוספות יש את המכונה? הבנתם נכון. כאוס אחד גדול.
איך עוצרים את זה? בארי והלנה נפגשים באחד מצירי הזמן ומנסים יחד לתקן את הנזק. איך? את זה תדעו רק אם תקראו.
"החיים הם לא חיים אם אתה מרמה כדי לנצח. הקיום שלנו הוא לא משהו שאפשר להנדס או לשכלל לכדי העדר כאב. זאת תמצית האנושיות – היופי וגם הכאב, וכל אחד מאבד את משמעותו בלי השני" עמ' 350
הסופר ללא ספק הצליח להמחיש את המרדף אחרי הפתרון ולהכניס אותי בתור קוראת לתחושה של לולאה אין סופית של חזרה בזמן. לא יכולתי להניח את הספר מהיד עד הדף האחרון. והסוף? נתון לבחירה של הקורא. להתחיל מהתחלה או לעצור.
ומילה על הכריכה – מתאימה בול.
קריאה מהנה.
