Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
רציתי צבעים בהירים
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2018
מספר עמודים: 436
בעקבות תאונת דרכים קשה מאבדת אלה, צעירה בת עשרים ושש, את התחושה בפלג גופה התחתון ומאושפזת במחלקה ארבע, מחלקת נפגעי עמוד השדרה, בבית החולים השיקומי. כעת עליה ללמוד מחדש את נבכי גופה הרצוץ וגם את מערכות היחסים הישנות־חדשות עם סביבתה האוהבת. בעל כורחה הופכת אלה, בחורה אופטימית, תוססת ומינית, לאסירה במחלקה שקירותיה צבועים בצבע שמנת צהבהב, וריחות של חומרי חיטוי עומדים בה. היא נכלאת בתוך גופה, הגוף שפעם הסב לה אושר ואיפשר לה להגשים את חלומותיה. אלה נדרשת לאסוף את שבריה בכל פעם מחדש לאחר שהיא מתרסקת שוב ושוב, ולמרות זאת מצליחה לרקום חברויות חדשות ולפתוח את ליבה לאהבה מפתיעה שנכנסת בהיסוס לחייה. רציתי צבעים בהירים הוא רומן נוגע ללב ואופטימי, המתאר תהליך של פירוק והרכבה מחדש ומציע תקווה בעולם שריח התרופות ואור הפלורוסנט מעמעמים בו כל שביב שלה, אך יותר מכול זהו סיפור אהבה בין גבר לאישה ובין אישה לבין עצמה וגופה למרות הנכות.

אלה רונן היא קיבוצניקית רווקה בת 26 שחיה את חייה השלווים במושב של בן זוגה מזה חמש שנים, עמית.
יום אחד, מתעוררת אלה ומגלה שהיא שוכבת בבית חולים שיקומי כשהיא משותקת מהאגן למטה, כתוצאה מתאונת דרכים קשה.
ברגע אחד היא צריכה להתרגל למוגבלויות שלא הורגלה אליהן, פתאום כל פעולה הכי פשוטה הופכת למשימה בלתי אפשרית והיא תלויה באנשים אחרים שיסעדו אותה.
בחדר בו היא נמצאת היא פוגשת את סורה, מעיין ודורית, שלוש נשים כמוה שמרותקות למיטה, (כל אחת מהסיבות שלה) והן מעודדות את רוחה הנכאה למרות שאף הן שרויות במאבק יום יומי להתרגל למציאות שנכפתה עליהן ועל בני זוגן.

נראה שמעכשיו, חיי יתנהלו בין הקומה השנייה לקומה הרביעית, עם נשים שנראה כי אכפת להן זו מזו ובקרים לחוצים.  נזרקתי ליקום מקביל, ולא היה בו שום דבר מוכר מחיי הקודמים. (עמ' 38)

אלה נסערת ממצבה הגופני, הרבה שאלות ותהיות טורדות את מנוחתה לגבי העתיד: האם תוכל לתפקד ביום יום, להביא ילדים לעולם ולטפל בהם ולמה שעמית ירצה להישאר עם בחורה נכה?
מבחורה בריאה, שמחה ופעילה היא הפכה בין רגע לאישה סיעודית ומוגבלת.
אלה מתחילה טיפולי פיזיותרפיה וכל הזמן מקננת בה השאלה: האם הזוגיות שלה עם עמית מספיק חזקה כדי לשרוד את המצב הקשה שהיא נקלעה אליו.
נפשה פגועה ושברירית והיא לא מפסיקה לבכות על מר גורלה, שום דבר ואף אחד לא מצליח להרים אותה למעלה ולגרום לה לראות את האור בקצה המנהרה.
עמית גם מתנדנד בין תקווה לעצב, הוא מאשים את עצמו בתאונה של אלה ומחליט בשיברון של רגע להיפרד ממנה ולתת לה לשקם את עצמה בלעדיו, מה שמוביל אותה להידרדרות קשה יותר במצבה הנפשי ולא משפר את מצבה הגופני.

עמית היה החוט המרכזי שקשר אותי לחיים הקודמים שלי, ועכשיו החוט הזה נקרע, ולא נשאר לי כלום. הייתי ריקה. (עמ' 106)

אלה שבורה לאחר שעמית נטש אותה להתמודד לבדה עם מצבה הגופני, אבל השיגרה חייבת להימשך, היא ממשיכה להתעמל ומקבלת תמיכה גופנית ונפשית מירדן הפיזיותרפיסטית שלה, לחדר מצטרפת יובל, בחורה צעירה שהופכת לחברתה הקרובה ביותר של אלה.
בין הגעגועים הקשים לעמית, לתרגילי השיקום, פוגשת אלה בבית החולים את אופיר, בחור בגילה שהתרסק עם הטרקטורון שלו ועכשיו הוא משותק ברגליו עם תחזית מאד פסימית מצד רופאיו.
אלה ואופיר הופכים להיות חברים קרובים ושניהם מאד נמשכים זה לזו אבל אז גם עמית חוזר לחייה של אלה והיא מבולבלת לגבי שניהם ובעיקר חייבת להחליט עם עצמה לאין פניה מועדות ומה צופן לה העתיד.

במי תבחר אלה, האם באופיר ההרפתקן והשרמנטי שסובל מנכות בלתי הפיכה או בעמית - אהובה המוכר והבריא שיוכל לטפל בה ולסעוד אותה?

הרגשתי הזדהות עם דמותה של אלה מכיוון שגם אני סבלתי מנכות (למזלי היא היתה זמנית)לפני מספר שנים ונאלצתי לעבור שיקום ארוך בבית החולים.
כאבתי את כאבה, הבנתי את התסכולים, העצבות, הפחד מהלא נודע ומה צופן העתיד, ההתלבטויות וההבנה שהחיים שהיו קודם לא יחזרו עוד ואיך מתמודדים עם המצב החדש.
אלה הפכה להיות חלק ממני, אפילו התלבטתי יחד איתה לגבי שני הבחורים (לא אגלה במי חשבתי שהיא צריכה לבחור ובמי היא בחרה בסוף - בשביל זה תצטרכו לקרוא את הספר בעצמכם).
זהו ספרה הראשון של מיכל אדמוני, מנחה במסלול "נתיב" של מכללת "גל לוינשטיין" שעברה אף היא שינוי בחייה כתוצאה מנכות.

קריאה מהנה

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

    חגית יקרה.
    תודה גדולה❤️ על כי מצאתם לנכון להכניס את הספר שלי לאתר שלכם, ולך באופן אישי, תודה מעומק ליבי על הסקירה הנהדרת שלך❣️
    מיכל

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

התגובות מצריכות אישור לפני פרסומן. אנא קבלו זאת בהבנה. לרוב תגובה לגיטימית תאושר תוך דקות מספר עד מקסימום 24 שעות.

סגירת תפריט