לכל סיפור יש שני צדדים והאמת נמצאת בהרבה מקרים בפרטים של השקר.
מתיו קייב הוא עיתונאי שהגיע מדנמרק לנוק שבגרינלנד בעקבות הצעת עבודה בעיתון המקומי.
מתיו תמיד חלם להגיע רחוק ולרדוף אחר ידיעות בלעדיות אך טרגדיה קשה שחווה בחייו האישיים סיימה את כל החלומות שלו והוא הפך לעיתונאי פוליטי שמתעסק בנושאים זניחים.
כשהוא מקבל משימה להגיע להר קפוא בנוק כדי לסקר ידיעה אודות גופה חנוטה של ויקינג שנמצאה במקום, הוא לא חושב פעמיים.
לפי ההשערות, הויקינג הנורדי הוא בן 600 שנה וגופתו נמצאה מעל כיפת הקרח שבגרינלנד.
המומיה עתידה לגלות את התעלומה מאחורי היעלמותם של הויקינגים מגרינלנד אחרי שחיו בה ארבע מאות שנה ויום אחד נעלמו עקבותיהם באפילה.
לאחר מציאת הגופה, דברים מוזרים מתחילים להתרחש, מצלמתו של צלם העיתון נעלמת מדירתו יחד עם התמונות שבהן צילם את גופת הויקינג ולמחרת נמצאת גם גופתו של השוטר שהיה אמור לשמור על המומיה כשהיא מרוטשת ואילו המומיה עצמה נעלמה.
מתיו רוצה לפרסם את הכתבה שלו אודות איש הקרח אבל עקב ההתרחשויות האחרונות, המשטרה החלה לחקור את הפרשה והוטל איסור פרסום בנושא כדי לא לפגוע בחקירתה.
מתיו שלא יכול לשבת באפס מעשה, מחליט לחקור רציחות דומות לאלה של השוטר שהתרחשו בשנות השבעים.
הוא מתחיל להתעניין בהיסטוריה הנוגעת לנוק ותושביה וחקירתו מובילה אותו לסיפור מזעזע שהתרחש בשנת 1973 אודות רצח אכזרי וחטיפה של ילדות קטנות אבל האם הסיפורים קשורים אחד לשני? והאם סיפורי העבר קשורים למותו של השוטר וחטיפת המומיה בהווה?
הוא נעזר באישה צעירה בשם טופארנק שישבה הרבה שנים בכלא לאחר שהורשעה ברצח משפחתה והשניים יוצאים למסע מטורף כדי לחקור את הרציחות של ההווה והעבר ומרגע לרגע הגופות רק הולכות ונערמות וסיפור העבר חושף פרשה מזעזעת וקונספירציה שקשורות איכשהו לסיפור ההווה אך לא לוחם צדק כמו מתיו יעצור בדרכו לחשיפת האמת העירומה.
העלילה נעה בין ההווה של שנת 2014 לבין העבר בו אחד משוטרי נוק חוקר את הרציחות שבוצעו בשנת 1973.
במסורת ספרי המתח הנורדים, גם בספר זה יש תיאורים קשים ולא פשוטים לעיכול (לא לבעלי לב חלש), היו אפילו רגעים שקפצתי מהכסא מרוב בהלה, הספר הזה היה כל כך אכזרי ומצמרר ולמרות זאת אי אפשר היה להפסיק לקרוא אותו לרגע, היה בו משהו ממכר וסוחף שמרט לי את כל העצבים הרופפים.
הוא הזכיר לי את סדרת הטלויזיה "הגשר" באכזריות שלו ובתחושה של הקור באוויר שחודר לעצמות…הוא הצליח להפתיע אותי עם התפנית בעלילה לקראת הסוף – מומלץ מאד לקריאה.
קריאה מהנה.
