Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
רכבת היתומים
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2015
מספר עמודים: 303
1929. הזוג פאוור האירי וילדיהם הקטנים חוצים את האוקיינוס האטלנטי ומתיישבים בניו יורק. אולם על אף שהצליחו למצוא מפלט מחרפת הרעב באירלנד, חלומם לעתיד טוב יותר נגוז באבחת גורל אחת. עתה מוצאת את עצמה אחת הבנות, יחד עם עשרות קטינים נוספים, ברכבת העושה את דרכה אל מדינת מינסוטה. זוהי “רכבת היתומים”, והיא התקווה היחידה של נוסעיה – ילדים ופעוטות נטושים – למצוא בתים ומשפחות שיאמצו אותם אל חיקן. 2011. מולי אֵייר מסתבכת עם הספרנית בתיכון ונשלחת לבצע עבודות למען הקהילה אצל ויוויאן דיילי, קשישה בת 91 החיה בבית-מידות על חוף הים במיין. זוהי ההזדמנות האחרונה של מולי לעשות בחייה תיקון משמעותי לפני שתיפלט ממערכת האומנה – וההזדמנות האחרונה של ויוויאן להכניס סדר בארגזי הזיכרונות שלה, הסותמים את עליית הגג, וגם בזיכרונות עצמם. מתוך המכתבים הישנים והתמונות המצהיבות נפרש סיפור תלאותיה מכמיר הלב של היתומה האירית הרכה ושל הדרך הארוכה שעשתה על מנת למצוא מקום שניתן לכנותו בית. ולמרות שדורות רבים מפרידים בין השתיים, הקרבה המפתיעה שנוצרת בין מולי לוויוויאן מאפשרת להן להשלים עם תלאות העבר ולחולל שינוי אמיתי בחייהן. רכבת היתומים הוא רומן על אובדן ועל אומץ, ועל הכמיהה הנצחית לשייכות, לבית ולמשפחה.

לקח לי יומיים להתאושש מהקריאה של הספר המיוחד הזה, היו לי דמעות של התרגשות, אופטמיות וחמימות עמוק עמוק בלב.

ישנו סיפור מסגרת על מולי היא ילדת אומנה, בת 17, נמצאת ברגע קריטי בחיים שלה וצריכה לשלם את הדין לחברה כי "סחבה" מהסיפריה ספר ורגע לפני שהיא נשלחת למוסד לעבריינים צעירים, מציע לה החבר שלה אופציה שבדק שתעזור לקשישה בת 90 לסדר את עליית הגג תמורת 50 שעות עבודות שירות שתתן לקהילה ואז ימחק לה העונש.
לא בהתלהבות גדולה היא לוקחת את המשימה אבל מה עדיף?!

ויוויאן היא אישה בת 90, שהייתה על רכבת היתומים. בתחילת המאה שעברה שהגיעו מניו יורק ועשו את דרכם מערבה למדינת מינסטה רשויות הרווחה אספו עשרות ילדים יתומים. בכל תחנה שעצרו הוצעו הילדים לאימוץ לכל המעוניין. מה בעצם חיפשו המתעניינים לא באמת ילד לאסוף אותו אל חיקם אלא כוח עבודה זול, הבנים נלקחו לעבודות חקלאות קשות ובנות למשרתות.
ויוויאן הקטנה עוברת תלאות איומות...

המפגש בין מולי לויוויאן מגלה להן בעליית הגג סיפור חדש, שמצד אחד לויוואן היה קשה לחשוף סיפור כואב לאורך השנים קברה אותו רחוק מליבה אבל, שם מול מולי נחשף סיפור על קושי, אומץ וחוזק הסיפור מגלה רבדים רבדים ומשפיע על חיי שתיהן.

הספר מלא בעצב ותחושת חוסר אונים מול רשויות אטומות, כעס כלפי החזקים שמשתלכים בחלשים. אבל גם אנשים טובים ונדיבים יש לאורך הסיפור (לא הרבה)

החיים מורכבים מפאזל של חתיכה ועוד חתיכה שבסוף יוצרת תמונה שלמה לפעמים היא יפה ולפעמים פצועה.
הבחירה שלנו להכיל ולקבל בצורה מסוימת היא שמניעה את עלילת חיינו בצורה זו ולא אחרת.

לקראת הסוף לא הבנתי איך זה אפשרי לוותר על משהו כל כך גדול? ואז חשבתי לעצמי ביומיים האחרונים, מי מאיתנו לא עומד נפעם ומשתומם לנוכח תהפוכות החיים ושואל מיהו ומהו אותו כח עצום ומסתורי שגורם לנו לנהוג באופן מסוים שלאחריו עולות וצצות קושיות כמו איך יכולתי לעשות טעות כזאת?, מדוע זה קורה לי? מדוע דווקא עכשיו? האם הגורל עיוור?

אני מאמינה שגם בגיל 91 אפשר לפתוח צוהר בלב ולהחיות הכול מחדש. רק שנהיה חכמים ולא נעשה את זה מאוחר מידיי

אמרתי כל כך הרבה שבעצם רציתי לומר מומלץ בחום!!

אהבתם? שתפו!

סוזן צדוק

סוזן צדוק, נשואה לתמני + נערה מתבגרת, בנוסף סוקרת ספרים חיה בספר ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט