Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
רכבת היתומים
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2015
מס' עמודים: 303
1929. הזוג פאוור האירי וילדיהם הקטנים חוצים את האוקיינוס האטלנטי ומתיישבים בניו יורק. אולם על אף שהצליחו למצוא מפלט מחרפת הרעב באירלנד, חלומם לעתיד טוב יותר נגוז באבחת גורל אחת. עתה מוצאת את עצמה אחת הבנות, יחד עם עשרות קטינים נוספים, ברכבת העושה את דרכה אל מדינת מינסוטה. זוהי “רכבת היתומים”, והיא התקווה היחידה של נוסעיה – ילדים ופעוטות נטושים – למצוא בתים ומשפחות שיאמצו אותם אל חיקן. 2011. מולי אֵייר מסתבכת עם הספרנית בתיכון ונשלחת לבצע עבודות למען הקהילה אצל ויוויאן דיילי, קשישה בת 91 החיה בבית-מידות על חוף הים במיין. זוהי ההזדמנות האחרונה של מולי לעשות בחייה תיקון משמעותי לפני שתיפלט ממערכת האומנה – וההזדמנות האחרונה של ויוויאן להכניס סדר בארגזי הזיכרונות שלה, הסותמים את עליית הגג, וגם בזיכרונות עצמם. מתוך המכתבים הישנים והתמונות המצהיבות נפרש סיפור תלאותיה מכמיר הלב של היתומה האירית הרכה ושל הדרך הארוכה שעשתה על מנת למצוא מקום שניתן לכנותו בית. ולמרות שדורות רבים מפרידים בין השתיים, הקרבה המפתיעה שנוצרת בין מולי לוויוויאן מאפשרת להן להשלים עם תלאות העבר ולחולל שינוי אמיתי בחייהן.

מקסים, עדין, עצוב ונוגע ללב . התחלתי בציפייה לאחר שקראתי ביקורות חיוביות לגביו ואכן לא התאכזבתי.

הכתיבה עשירה, העלילה סוחפת והדמויות היו מסקרנות ומתפתחות.

הספר מגולל את סיפור חייהן של שתי נשים, בפריסה רחבה בין העבר להווה, כשבכל פרק נחשף הקורא לעוד פיסה מהפאזל שמתגלה אט אט על חייהן.

כל דמות עניינה אותי בפני עצמה, והשילוב של שתיהן יחד, כשתי נשים שספגו לא מעט חבטות בחיים, תוך עזרה הדדית זו לזו, היה מוצלח בעיני ותרם מאד לקו העלילה.

ציפיתי שיהיו רגעים קשים (די בשם הספר כדי לרמז על תוכנו) אך גם כשאלה הגיעו הם טופלו בעדינות ולא הותירו משקעים מיוחדים.

דבר נוסף שאליו התחברתי הוא הרעיון שנשזר בעלילה באשר לגורל ואיך ההחלטות שאנו עושים או עושים עבורנו, בסופו של יום מובילות למציאת הייעוד בחיים.

לסיכום- אהבתי, הוקסמתי ואף התמוגגתי- מומלץ בחום!

רונית סופר

אמא ל 3 שנהנית לשבור שגרה עמוסה בבריחה לספר טוב.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    מירי בלום

    באמת ספר טוב. אני מאד אהבתי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן