רוני הוא ילד טיפה שונה מהחברים שלו, הוא רגיש לרעשים ואוהב את הסביבה המוכרת שלו בה הוא מרגיש בנוח ובבטחון. זה נכון שכל ילד הוא אחר מהשני אבל מבין השורות כך הבנתי, ריני מתנהג מעט שונה מילדים בגילו.
אמא שלו מנסה לשכנע אותו לאט ובעדינות לצאת מאיזור הנוחות שלו ולצאת לשחק בחוץ. עד שריני הסכים לצאת ולשחק בחוץ עם אימא שלו, רעש האופנוע שעבר ברחוב הרתיע אותו והוא ברח הביתה.
אמא שלו מנסה לתווך לו את החוץ פנימה ומזמינה לו חבר. לא תמיד הם מצליחים לשחק יחד מאחר וכל אחד רוצה לשחק במשהו אחר, אך לבסוף הם מוצאים הנאה במשחקים משותפים.
שיא הסיפור היה מבחינתי שאימו שיכנעה אותו לשחק בגינה עם הילדים מחוץ לבית. הוא ארז את הדובי בתיק ויצא לשחק. אפילו לי היה שמח בלב כשהוא התגבר על המעצורים שלו ויצא לשחק למרות כל הקשיים שלו.
התחברתי לסיפור ולמסר שלו מאוד מהמקום שלי כאמא. יש לי שלושה ילדים ועל אחד הוא אחר, יחיד ומיוחד בדרכו שלו. לכל אחד מילדי קשיים כאלו ואחרים בכל מה שקשור להשתלבות בחברה, הסתגלות לשינויים, נפרדות והליכה לבתים של אחרים. החוכמה היא לזרום עם הילד בקצב שלו מצד אחד ומהצד השני להמשיך ולנסות לשכנע, לשדל ולתווך לו את הרווח שקיים בלהתגבר על מה שקשה.
ספר מקסים, צבעוני ומזמין שגם אני וגם בני נהנו מקריאתו.
יחד עם הספר קיבלנו בונוס, חוברת צביעה מקסימה עם הציורים של הספר, מה שמעשיר את החוויה של הקריאה.
