נגה עשתה תאונה, והיא מוצאת את עצמה במיטת בית חולים, היא לא רוצה להיות שם, היא רוצה לחזור הביתה, והיא רוצה את אמא, הבעיה שנגה לא מבינה שהיא בעצם מתה, וכשהיא מחליטה לחזור, היא מגיעה לבית נטוש בין זיכרון יעקב לבנימינה ואיתה עוד 5 רוחות אחרות. נגה סקרנית מטבעה, ומרגע שהיא מגיעה לבית, האיזון והשקט מופרים, היא לא מפסיקה לחקור ולבדוק ולנסות להבין איך היא הגיעה לשם, ואיך היא יכולה לעבור הלאה. בדרך אנחנו נחשפים לסיפורים של כל הדמויות שבסיפור, ואנחנו שותפים למסע שלהם בדרך אל מנוחת עולמים.
את הספר קיבלתי במסגרת המשחק 'תעבירו את זה הלאה' שיזמה הסופרת. המשחק מאוד פשוט, הסופרת החליטה להשקיע 5 עותקים מהספר שלה ולהפוך אותם לעותקים נודדים. העותקים עוברים כל הזמן בין אנשים שונים, ואלו כותבים את דעתם האמיתית על הספר, גם אם היא טובה וגם אם היא רעה. לאחר הקריאה מעבירים את הספר לאדם הבא וגם הוא עושה זאת וחוזר חלילה. הקונספט הזה מגניב מאוד בעיניי, ונותן גם חיי מדף ארוכים יותר לספר.
במבט ראשון כשהסתכלתי על הספר, התקציר לא היה לי לגמרי ברור, אבל הוא סיקרן אותי ברמות. כשהתחלתי לקרוא, הבנתי שבאמת לא הבנתי את התקציר, אבל לאט לאט צללתי פנימה לתוך העלילה. הספר מסקרן, הוא שונה מאוד מהרבה ספרים שקראתי, ובעיקר נותן תחושה טבעית לעלילה שהיא כביכול על-טבעית. למרות שאפשר לחשוב שבטעות מדובר בכזה, הספר בכלל לא נוגע למוות, הוא נוגע בדברים שמשאירים אותנו מאחור, בזכות שלנו לבחור, ובהבנה ובלקיחת אחריות על המעשים שלנו, והוא עושה את זה בשפה עשירה ומיוחדת, שעושה חשק לקרוא עוד ועוד.
היה איזה עמוד אחד בספר שבו חשבתי לעצמי שהספר לא מתקדם, עמוד אחד בדיוק, וכבר בעמוד הבא העלילה המשיכה להתפתח ולהפתיע, ולמרות שהייתה לי הרגשה לאורך כל הספר מה יהיה הסוף, נהנתי מהקריאה. רק דבר אחד לא הבנתי בספר, וזה היה האפילוג, ויכול להיות שבגלל שלא הבנתי אותו, גם לא הבנתי למה הוא נמצא שם.
אחד הדברים שהדהימו אותי בקריאה היה היכולת של הסופרת לכתוב בקולות שונים ובסגנונות היסטוריים שונים. כל אחת מהדמויות באה מתקופה קצת אחרת בהיסטוריה, והשפה של הדמות מותאמת לתקופה ממנה היא באה וזה היה פשוט מדהים. הספר מתאים למי שאוהב ספרות ישראלית ושפה עשירה, למי שלא מפחד לקחת אחריות על מה שהוא עושה ושלא מפחד להתקדם ולעמוד מול כל הפחדים שלו, וממה שתוקע אותו במקום.
שורה תחתונה: רוח, רוח! רוח, רוח! למה לא תשכב לנוח? (מרים ילן-שטקליס)
