ג'ון ואלה רובינה הם זוג פנסיונרים בני שמונים שגרים באיזור דטרויט והורים לשני ילדים מבוגרים בשם: קווין וסינדי.
אצל אלה התגלתה לאחרונה מחלת הסרטן וג'ון חולה במחלת האלצהיימר מיזה 4 שנים ומצבו הולך ומחמיר ורוב הזמן הוא לא נמצא בצלילות נפש.
למרות מצבם הבריאותי מחליטים שניהם לקחת את הקרוואן הקטן שלהם שנקרא "הקרונופוש" ולצאת לטייל ברחבי ארה"ב מחוף לחוף על כביש 66, על אף שהם זוכים להתנגדות נחרצת מצד ילדיהם והרופאים שלהם.
אף שהילדים רק חוששים לשלומנו, זה עדיין לא עניינם. העובדה שיש לאנשים יכולת של עורך דין לא נותנת להם את הזכות לנהל את העניינים. (עמ' 8)
הטיול עובר עליהם בנעימים, בפעם הראשונה בחייהם הם לא ממהרים לשום מקום ולא לחוצים להגיע ליעד שלהם בלחץ של זמן.
ג'ון נוהג רוב היום ולא מרבה לדבר ואלה נהנית מהנוף.
הם עוצרים בחניונים שמיועדים לקרוואנים ופוגשים בדרכם אנשים מקומיים קשיי יום, מלצריות עייפות במסעדות דיינר ונחים בעיירות שכוחות אל.
אלה לא מצליחה להרדם בלילות ואילו ג'ון מתעורר בכל בוקר ולא יודע היכן הוא נמצא.
הטיול מעלה באלה זיכרונות מימי העבר בהם טיילו עם הקרוואן בחופשות כשילדיהם היו קטנים, צלו דגים, שיחקו קלפים ליד שולחן הפיקניק וקראו עיתונים לאור הירח.
מה שנותר מאותם ימים הם רק זיכרונות מתוקים ונשארה הזוגיות שלהם שהשתיקות בה גוברות על הדיבורים.
זה בדיוק מסוג הדברים שבזכותם הנסיעה הזאת נהדרת בשבילי, הסיבה לכך שהתרסתי מול כולם. שנינו יחד כמו שהיינו תמיד, בלי לומר מילה, בלי לעשות שום דבר מיוחד, פשוט בחופשה. (עמ' 47)
הטיול גורם לשניהם להשתחרר, הם אוכלים מה שהם רוצים (לא יאומן כמה ג'אנק פוד הם אוכלים בטיול הזה) עוצרים בכל מקום שמתאים להם, לא מקשיבים לילדיהם כשהם מפצירים בהם לחזור מיד הביתה בגלל מצבם הבריאותי.
הם מרגישים שהגיעו לשלב בחיים בו שום דבר כבר לא ישנה ואין כבר מה להפסיד, הם פשוט מוצאים את רגעי האושר הקטנים שלהם בדברים הכי לא צפויים.
איך יסתיים המסע הארוך הזה?
לפעמים רגעים מושלמים קורים ואתם אפילו לא מבחינים בהם. בגלל זה צריך לצאת לטייל. (עמ' 96)
הזוגיות בין ג'ון לאלה הצליחה לרגש אותי, למרות שג'ון כבר כמעט ולא זוכר ואלה סובלת מסימפטומים משלה כתוצאה ממחלתה, עדיין הם מצליחים לתמוך זה בזו ולחיות יחד בשלווה של קבלה ואהבה רבת שנים.
אלה מדהימה, אשת חיל חזקה ותומכת שחיה בגבורה עם מחלתה ועם בעל שזכרונו בוגד בו וגם סועדת אותו בנאמנות ואהבת אין קץ, דמותה ראויה להערצה בעיני.
הדיאלוגים ביניהם היו משעשעים וגרמו לי לחייך ומסע החיים אליו הם יוצאים היה רווי חוויות שרק שכנעו אותי שהכי טוב בבית.
סרט המבוסס על הספר הנפלא הזה ייצא לאקרנים בינואר 2018 בכיכובם של דונלד סאתרלנד והלן מירן, אני כבר לא יכולה לחכות.
הסופר מייקל זדורין הוא קופירייטר שגר במישיגן עם אשתו ריטה, זהו ספרו השני ובנוסף כתב בעבר קובץ של סיפורים קצרים.
קריאה מהנה
