בז'אנר המצליח של ספרות המתח יש סגנונות כתיבה רבים. יש מותחנים פסיכולוגים, יש ספרי בלשים שאנו מתלווים לבלש במרדף אחרי האיש הרע, ויש גם ספרות מתח להמונים. אותו מתח קליל שמכוון לקהל גדול ורחב ככל הניתן במטרה להפוך לרב מכר. הרלן קובן למשל, הוא מלך המותחנים הקלילים והוא מכר יותר ספרים ממה שכבר אפשר לספור. בעיני יש מספיק מקום במדפי הספרים גם לספרות המתח הזו, ויש גם ספרים בסגנון שאהבתי: 'הנעלמים' למשל. שקראתי את התקציר על גב הספר 'קרוב ממה שנדמה' הייתה לי הרגשה שאתחבר אליו. בנוסף הספר קיבל המלצות רבות וביקורות חיוביות.
'קרוב ממה שנדמה' הוא סיפור שעוסק בקונספירציה. מלאני באריק היא אישה קשת יום, נשואה לבן ואמא טרייה לאלכס בן השלושה חודשים. יום אחד היא מתעכבת בעבודתה ומאחרת להגיע לביתה של המטפלת של אלכס. המטפלת היא אישה מבוגרת וקשוחה אשר לא פעם התפטרה מטיפול בתינוק עקב איחורים חוזרים של ההורה. מלאני, שיודעת כמה קשה למצוא מטפלת טובה במחיר הוגן, מודאגת שתאחר, וכמובן שהמזל הרע רודף אחריה כשהיא נעצרת על ידי משטרת התנועה ומקבלת דו"ח, מה שמעכב אותה אפילו יותר. כשהיא מגיעה סוף סוף באיחור לביתה של המטפלת, היא מגלה שאלכס לא שם. לתדהמתה מספרת לה המטפלת כי שירותי הרווחה הגיעו מוקדם יותר ולקחו איתם את אלכס. מלאני ההמומה ממהרת ללשכת הרווחה לברר מדוע נלקח ממנה בנה ללא כל סיבה. היא נחרדת לגלות שהיא חשודה בסחר בסמים, לאחר שבדירתה נמצא קוקאין בכמות גדולה במיוחד, וכן היא חשודה בניסיון למכור את התינוק שלה תמורת בצע כסף.
בצד אחר של העיר עוזרת התובע המחוזי, איימי קיי, מקבלת את התיק של מלאני באריק לטיפולה. היא לא מקדישה לו מחשבה מרובה כי על פניו הוא נראה כמו תיק שיהיה לה קל במיוחד לזכות בו. הרי כל הראיות עומדות נגדה של מלאני שהתקשורת מכנה אותה – "אמא קוק". מה שמעסיק את רוב זמנה ומוחה של איימי קיי הוא אנס סדרתי שפועל ברחבי המחוז ואונס נשים צעירות. הוא מכונה 'האנס הלוחש' עקב הלחישות שהוא לוחש לקורבנותיו בזמן המעשה.
מלאני עומדת בצד ורואה את כל עולמה קורס לאיטו, האשמה רודפת האשמה ומעצר רודף מעצר. מישהו ללא כל ספק מנסה להפליל אותה ונראה כי הוא מצליח. אבל מדוע? ומי הוא אותו האיש שמבקש להפריד בינה ובין אלכס ועל הדרך להרוס את חייה ולשלוח אותה לשנים רבות בכלא?
פסק הדין:
הספר התחיל כהבטחה גדולה אך לצערי הסתיים באכזבה עבורי. לקח לי כעשרה פרקים לגלות את הסיבה שבגללה הופללה מלאני ומכאן הדרך לגלות את זהותו של האיש הייתה קצרה. אחרי שקראתי כשליש מן הספר, רובו הגדול של הסיפור כבר היה ידוע לי. הסופר כתב רמזים רבים לאורך הסיפור כבר מההתחלה שלו, ואני מעריכה שרוב קוראי המתח המנוסים יגלו, בדיוק כמוני, די מהר את הקונספירציה שעומדת מאחוריו. אני מניחה שאם הייתי מגלה בשלב מאוחר יותר, כמו שקורה לי לפעמים בספרים אחרים, עדיין יכולתי ליהנות מהספר, אבל כאן הגילוי היה כל כך מוקדם, ואני חושבת שזה לא קרה לי מעולם באף ספר מתח. לדמותה של מלאני חשתי בעיקר צער ורחמים, נדמה שאין דבר רע בעולם שלא קרה לה. אהבתי את דמותה הנחושה של איימי קיי, ואני חושבת שזו הסיבה העיקרית שבגללה המשכתי לקרוא את הספר. חיפוש קצר בגוגל אישר לי שהסופר כתב ספרי מתח רבים, וכמעט בכל שנה הוא מוציא רב מכר חדש. לדעתי זה ספר שמתאים בעיקר לקוראים טריים בז'אנר ולחובבי מתח אמריקאי קליל, כי זה מסוג הספרים שיכול בקלות להיות מעובד לסרט / מיני סדרה. לכל אלה שלא – אני משאירה את הקריאה לשיקולכם.
