הספר הוא בעצם מקבץ של תיקים שסאם, חוקר פרטי, חקר ופתר. יש שם סיפורים על ילדים מאומצים, על מבוגרים שמחפשים את האהבות הישנות שלהם. הסיפורים לוקחים אותנו שנים אחורה וגם אל ארצות שונות. לכל תיק יש אופי שונה, כל תיק מצריך טיפול שונה, אבל יש דבר אחד שמשותף לכולם
בכל התיקים, יש מישהו שזקוק נואשות לקלוז׳ר, לסגירת מעגל, לאמת, תהיה אשר תהיה.
בואו. בואו נדבר רגע על הכריכה המשגעת הזאת, איך אפשר שלא להרים ספר כזה?
הספר מדלג בין הסיפורים, ככה שאנחנו תמיד במתח, תמיד רוצים להמשיך ולקרוא. כל פעם שנפתרה תעלומה אחת, כבר נפתחה אחת חדשה. לא יכולתי להניח את הספר.
מודה שהיה לי קצת קשה לפעמים עם הדילוגים, כי התחלפו הרבה סיפורים והרבה שמות. כשקראתי בשקט ובריכוז זה לא הפריע לי, אבל כשניסיתי לקרוא עם הילדים ברקע זה קצת בלבל אותי.
הכתיבה נהדרת, נקודת המבט היא של סאם, והוא נותן את כל הפרטים שאנחנו צריכים לדעת ולא מתעכב על דברים שלא רלוונטים. הרבה פעמים בז׳אנר של ספרי המתח, זורקים כל מיני פרטים לא קשורים כדי לטשטש את הרמזים המטרימים. אני חייבת להגיד שפה אפילו לא שמתי לב, וכשסיימתי את הספר הייתי המומה עד כדי כך שחזרתי אחורה כדי לראות את הרמזים שהתעלמתי מהם.
אני כל כך אוהבת את הספר, באמת. מעבר לסיפורים, יש את התובנות של סאם שכל כך התחברתי אליהם והרגשתי שלא רק קראתי על דברים שהיו, אלא למדתי. אחד הדברים שהכי חשובים לי כשאני קוראת ספר בגוף ראשון הוא אמינות, ופה לגמרי האמנתי.
קלוז׳ר לא רק מגולל את סיפורם של רבים מלקוחותיו של סאם, אלא ישנו הסיפור המפתיע והמרגש של סאם עצמו. בתחילת הספר הוא נותן לנו הצצה אל עולמו, אל עברו ומה שהניע אותו להפוך לחוקר. הוא מספר לנו מעט על משפחתו, ומשם הספר ממשיך ומתפתל עם כל התגליות שאסף עם השנים. רק בסוף הספר אנחנו נחשפים לקלוז׳ר של סאם עצמו, והוא נהדר.
יצאתי מוצפת רגש, בדיוק כמו שאני אמורה לצאת אחרי קריאה של ספר טוב.
לכל חובבי הרלן קובן, סאם זיברט הוא לגמרי בשבילכם.
