בעיירה טריפטון שבארה"ב כולם יודעים הכל על כולם והדרמות הן למכביר.
ג'ינה המינג היתה הנערה הכי מקובלת בתיכון של העיירה. היא היתה הכי חכמה, יפה ומושלמת ובעלת רוב הסיכויים להצלחה של מחזור שנת 1992.
ואכן כמו נבואה שהגשימה את עצמה היא הצליחה בכל מה שעשתה עד לתהליך גירושיה הלא צפוי בגיל 42.
לאחר קריירה מפוארת בוושינגטון ובניו יורק, חזרה ג'ינה לעיירת ילדותה והפכה להיות נשיאת הבנק הגדול של טריפטון שהבעלים שלו היה אביה.
ערב אחד הזמינה ג'ינה לביתה כמה חברים מימי התיכון כדי לתכנן את פגישת המחזור המתקרבת לקראת שנת העשרים וחמש של מחזור 92 של תיכון טריפטון אבל באותו ערב גורלי מצאה ג'ינה את מותה.
ניתן גם להאזין לביקורת שמע על הספר
בלש הרשות למניעת פשע, וירג'יל פלאוורס בילה בדיוק בחופשת דייג כאשר הוא הוחזר לעבודה לאחר שהתגלתה גופה של אישה שהושלכה אל מי המיסיסיפי והפכה לגוש קרח בנהר – גופתה של ג'ינה המינג.
וירג'יל חקר בעבר רצח בעיירה טריפטון והוא הצליח להותיר את חותמו העמוק על אנשי המקום, עכשיו הוא חוזר לשם שוב עם פרשה חדשה.
וירג'יל נפגש עם חוקר מקרי המוות ודולה פרטים על מצב הגופה שיוכלו לעזור לו בחקירה ואף מתחבר עם תושבי העיירה כדי לגלות רכילות על ג'ינה שיכולה להוביל אותו לרוצח שלה.
החשוד הראשון ברשימה הוא הפרוד של ג'ינה, ג'סטין אבל הוא לא היחיד, מסתבר שלג'ינה היה גם מאהב נשוי שגם הוא מצטרף לרשימת החשודים.
שבעת האנשים שהיו במפגש לקראת פגישת המחזור נחשבים אף הם לחשודים.
וירג'יל יורה לכל הכיוונים, הוא לא יודע אם מי שרצח את ג'ינה קשור לבנק ולכך שג'ינה לא אישרה הלוואות להרבה אנשים או שזה מישהו קרוב אליה ומרגע לרגע החשודים הולכים ונערמים ואין אף קצה חוט כדי לפתור את הפרשה הסבוכה הזאת ועל הדרך הוא מסתבך בפרשיה נוספת שעלולה לסכן את חייו.
ככל שוירג'יל חוקר יותר לעומק, מתגלים יותר סודות אפלים לגבי ג'ינה וגם סודות אחרים הקשורים לאנשי העיירה.
האם הרצח היה תאונה או משהו מתוכנן מראש? האם זה היה מישהו שהיה קרוב לג'ינה או אחד מהלקוחות שלה בבנק שחיפש נקמה? ומי יכל לשאת גופה מרחק כזה ארוך מביתה של ג'ינה בקור ולזרוק אותה לתוך נהר קפוא?
הספר הזה הוא לא ספר מתח קלאסי וכבר בהתחלה ברור מי הרוצח אבל עדיין נהנתי ממנו כל כך. אוהבי ספרי המתח צריכים לקחת בחשבון שזוהי ספרות בלש ואנחנו כקוראים מלווים לאורך כל העלילה את הבלש בסיפור ועוזרים לו במחשבה שלנו למצוא את הרוצח וזה מה שמיוחד בספר הזה. הכתיבה של הסופר ג'ון סנדפורד היתה נהדרת וזורמת, אהבתי את דמותו של ורג'יל, בניגוד לדמויות של בלשים בספרי מתח אחרים שקראתי הוא היה נטול שריטות, הגיוני ומאד ציני ומשעשע. מצאתי את עצמי מחייכת הרבה, והייתי שמחה לקרוא עוד על עלילותיו של ורג'יל פלאווארס – ספר מתח מומלץ ביותר.
קריאה מהנה.
