Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
קורא לה אלה
סופר/ת:
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 320
זה לא סיפור מפחיד. זה פחד שאף פעם לא קיבל הזדמנות להפוך לסיפור. אלה זוכרת מעט מאוד על עברה הטראגי: ילדותה בצל אמא מופרעת וסב מפחיד, הפנימייה האלימה והקשוחה שבה התחנכה, ד"ר וייסמן המאיים. רק דבר אחד היא לא שוכחת לעולם — היא ואחיה התאום אלון תמיד יהיו שם אחד בשביל השני. היא יודעת זאת היטב, למרות שלא ראתה אותו או שמעה ממנו שנים רבות. כשסבה נפטר והנושים צרים עליה, אלה יוצאת לחפש אחר אחיה, מבלי לדעת שבכך היא מחוללת תגובת שרשרת איומה. אך כשאירועים מוזרים ואפלים מתחילים להתרחש סביבה, ודמויות מן העבר נופלות קורבן בזו אחר זו בשלל מיתות משונות, אלה מבינה שאין דבר מסוכן יותר מהשכחה, וכי עליה לשוב אל המקומות שבהם הכול התחיל ולתבוע לעצמה את עברה. קורא לה אלה הוא מותחן פסיכולוגי ייחודי, הצמוד לתודעתה המפורקת של הגיבורה שלו, מספרת לא אמינה שאי־אפשר שלא לתת בה אמון. בספרה הראשון טל פרידמן מפתלת מותחן פסיכולוגי מורכב ורב־רבדים, שבו מקבל הקורא הזדמנות לפתור לא רק את התעלומה אלא גם את חידת חייה הסבוכה של הגיבורה הפגומה והמקסימה שניצבת במרכזו. הספר "קורא לה אלה" מעובד בימים אלו לסדרת דרמה לטלוויזיה. טל פרידמן היא ד"ר לתקשורת, מומחית ויועצת לשיווק חברתי ומרצה באקדמיה. הקימה וניהלה את פרקטיקום החוג לתקשורת באוניברסיטת ת"א; הקימה מסלול לימודים עבור 'הבצפר'; השתתפה בצוותי מחקר ופיתוח; עבדה כעיתונאית בתחומי חברה ותרבות; מגדלת שלושה ילדים וכלבה. מעמידה פנים ששומרת על כושר. מורחת אודם אדום. מקפידה למחזר. "קורא לה אלה" הוא ספרה הראשון למבוגרים.

סבא של אלה מת, ומאותו הרגע היא יוצאת למסע. היא מחפשת את התאום שלה, אלון, שהיא לא זוכרת למה היא כבר לא יודעת איפה הוא, והיא פשוט חייבת לספר לו על סבא. סבא של אלה השאיר אחריו חובות, ואלה צריכה לשלם אותם, עם כסף שאין לה, ולכן היא יוצאת למסע, למסע מצטרפים עוד ועוד חברים, והמסע הופך להיות פגישת מחזור. הבעיה היא שמאז שאלה יצאה למסע, אנשים מתחילים למות, ולפתע נראה שלא רק נושים מחפשים אותה אלא גם המשטרה. אלה מחברת פיסה אחרי פיסה של זיכרון, ומפסיקה לטשטש את עצמה, עד שהיא מבינה את האמת, ובוחרת לעשות דברים אחרת.

כבר הרבה זמן שאני מסתכלת על הספר הזה, שמעתי עליו הרבה באינסטגרם, ורציתי להבין מה הדיבור הגדול סביבו, במיוחד שהכריכה שלו והתקציר שלו מושכים מאוד. ואז התחלתי בקריאה שלו ולא הבנתי כלום, נראה לי שגם התקציר שכתבתי פה בספר נשמע קצת לא ברור, אבל החלטתי לתת לספר הזדמנות, לראות אולי דברים יתחילו להתבהר בהמשך. אחד הדברים שהיו לי קשים בספר, ולכן התבאסתי שלא הסתכלתי עליו בחנות, אלא הזמנתי אותו מהאינטרנט, היא העובדה שהפרקים מתחילים ונגמרים פשוט באמצע עמוד. ברוב הספרים, הפרק נגמר, ופרק חדש מתחיל בעמוד חדש, אבל לא פה, ובדרך כלל אני לא קוראת ספרים כאלו, אבל הוא כבר היה אצלי, אז ניסיתי להתגבר על הקושי והמשכתי בקריאה.

הספר רץ לי במהירות, הפרקים רובם קצרים, והדמות נמצאת במין מאניה כזאת, שפשוט הכול קורה מהר מאוד. הפרקים נאים בין עבר להווה, הם לא מאורגנים לפני הסדר, כלומר, בין פרק 49 לפרק 50 יכול לבוא פתאום פרק 12 מהעבר, וזה עוזר להרגשה העבודה בה אלה נמצאת. בדרך כלל אני לא שמה לב יותר מידי אם הספר הוא בגוף ראשון או בגוף שלישי, אבל פה, היה לפעמים מעבר באמצע הפרק, בין גוף ראשון לגוף שלישי, וזה מאוד בילבל אותי.

אבל כל המשחק הזה במוח היה מכוון, לא סתם זה מותחן פסיכולוגי, ומצאתי את עצמי מופתעת הרבה לאורך העלילה, ובסוף הספר הייתי מופתעת עוד יותר. אבל הרגשתי שנשארו לי הרבה חורים בעלילה, וגם כשדיברתי עם קוראים אחרים לא הצלחנו להבין אותם עד הסוף. משהו בשיגעון ובבלאגן ששרר בספר הזכיר לי את הספר 'תחת כנפך' של ליאת רוטנר.

כמו שכבר הזכרתי, קראתי על הספר הזה בעיקר באינסטגרם, ולכן הייתי בטוחה שהוא יהיה ספר נוער, ויהיה קליל יותר, אבל הוא למעשה בכלל לא לנוער, והוא מתאים לאוהבי המותחן הפסיכולוגיים. אמנם הוא לא לגמרי קליל, אבל הוא זורם וסוחף, ומרגע שנשאבים פנימה, קשה להשתחרר.

שורה תחתונה: זה לא סיפור מפחיד. זה פחד שאף פעם לא קיבל הזדמנות להפוך לסיפור.

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן