אמילין היא רווקה בת 27 שחיה בסן דייגו עם שותפתה לדירה וחברתה הטובה, קארה.
היא מלמדת כתיבה יוצרת בקולג' לאחר שסיימה תואר שני ולא מצליחה לכתוב ספר משלה עקב חסימה יצירתית ומשקעי עבר שהיא מסרבת לדבר עליהם.
בן זוגה מיזה 7 שנים, טרוור, הוא קווטרבק לשעבר שימי הזהר שלו מאחוריו והוא עובד כעוזר מאמן באוניברסיטה.
אמילין מאד אוהבת את טרוור אבל משהו בזוגיות הזאת לא עובד, טרוור לא מחובר רגשית לעצמו ולא מרבה לחשוף רגשות רומנטיים (אם בכלל) והזוגיות לא מתקדמת לשום מקום ברור.
אני בסך הכל הבחורה שאיתה אתה מעביר את הזמן. שנינו יודעים את זה. אחרת למה אתה מתקשה להגיד אני אוהב אותך? אחרת למה אני לא מצליחה לראות את העתיד המשותף שלנו? (עמ' 21)
יום בהיר אחד, קארה ממליצה לאמילין לקרוא ספר רב מכר שזה עתה יצא לשוק בשם: "כל הדרכים שבתווך" מאת סופר צעיר ששמו ג'יי קולבי.
ברגע שאמילין מתחילה לקרוא את הספר, חושכות עיניה, כל עולמה מיטלטל בשניה אחת והיא נזרקת 12 שנה אחורה אל עבר ילדותה.
אמילין מבינה שהסופר הוא בעצם ג'ייסון קולברטסון, חבר ילדות שלה והבחור הראשון שאהבה.
ג'ייסון (ג'ייס) ואמילין גדלו יחד בעיירה קטנה באוהיו כשכנים, שניהם גדלו תחת חסך הורי וילדות קשה ועצובה.
לאחר שהתבגרו, הקשר ביניהם הפך מחברות אמיצה לאהבה גדולה עד הרגע בו נאלצו להפרד לפני 12 שנה ומאז הרבה סימני שאלה נותרו באוויר.
ידעתי בדיוק מי כתב את הספר הזה. התעלומה היחידה הייתה איפה הסופר היה בשתים-עשרה השנים האחרונות. (עמ' 37)
אמילין ההמומה והמבולבלת נסערת לקרוא את סיפור ילדותה, כל הדברים שנלחמה כל כך לשכוח, הטיפולים שעברה כדי לחיות בשלום עם העבר שלה עכשיו צפו ועלו מחדש ועוד בתוך ספר חושפני שכל העולם יכול היה לקרוא.
היא הרגישה כעס גדול כלפי ג'ייס, הוא כתב בספר שקרים שלא תאמו את המציאות ובכלל באיזו זכות הוא כותב בשמה? בשם הרגשות שלה והדברים שהיא עצמה עברה? ואיך זה שהוא הפך להיות סופר מצליח לפניה?
אמילין מחליטה לכתוב לו מייל זועם אבל מתחרטת, מה כותבים למישהו שלא פגשנו במשך 12 שנה? היא לא מוכנה להודות אפילו בפני עצמה שכל הרגשות הישנים שלה כלפי ג'ייס עדיין שם.
כשהיא קוראת באינטרנט שג'ייס עומד להגיע לסן דייגו למסע קידום המכירות של ספרו היא מחליטה להפגש איתו ולהתמודד מול השדים שמהם היא מנסה לברוח כל חייה.
הספר הזה פשוט היה נפלא, נהנתי ממנו כל כך, מסוג הספרים הרומנטיים של פעם, אני מודה שגם הזלתי הרבה דמעות לקראת סופו.
היו בו הרבה תובנות על החיים, ממליצה עליו בלי לחשוב פעמיים.
קריאה מהנה
